תקציר

מיטל להבי, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, יו"ר הוועדה: מדיניות חניה זה מושג רחב. עיקר ההתמקדות שלנו בדיון הזה תהיה בכיווני פעולה שתציג היחידה האסטרטגית לטיפול בנושאי חניה במרחב הציבורי. מה שנציג זה רעיונות וכיווני פעולה, שהם לא בגדר החלטות. נשמח לשמוע את דעותיכם וגם רעיונות נוספים שעליהם לא חשבנו.

חגית נעלי-יוסף, מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי: אנחנו נכנסים למהלך של ניסוח מדיניות עירונית בתחום החניה. חשוב לציין שהכל נמצא בשלב של עבודה וגיבוש כלים וזה זמן טוב לשמוע התייחסות מהשטח ומהתושבים כדי לדייק את כיווני הפעולה.

כמדיניות, אנחנו מדברים על היפוך הפירמידה והעמדת הולכי הרגל בראשה, ואחריהם כל אמצעי התחבורה המקיימת. זה דורש מאיתנו היערכות בכל תחומי החיים, ובפרט ניהול המרחב הציבורי. הביטוי של זה הוא גם ביעדים שהצבנו ומתייחסים להרגלי נסיעה, אותם אנחנו שואפים לממש בשלב ראשון עד 2025 ובהמשך עד 2030. היעד הוא פיצול נסיעות בין אמצעי ההתניידות השונים, כולל הליכה ברגל, וצמצום משמעותי של השימוש ברכב פרטי מיותר מ-50% כיום ועד 30% בשנת 2030. התיעדוף יהיה להליכה ברגל, רכיבה על אופניים ותחבורה ציבורית. ליעדים אלה יש השפעה גם על מדיניות חניה. אנחנו עוברים ממצב שבו רוב זכות הדרך ניתנת לכלי רכב, למצב שבו המרחבים שלנו יהפכו ליותר מזמינים לתנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים.

ברקע של הדברים, אנחנו נערכים גם להתפתחות של רשת המתע״ן שקורמת עור וגידים בעיר - הרכבת הקלה והמטרו. המערכת הזו דורשת התייחסות אחרת למרחב ומחייבת אותנו לחשוב על ניהול נכון של משאב החניה, בהתאם לכך שהמקום של הרכב הפרטי במרחב ילך ויצטמצם. לצד זאת, יש צורך בשיפור מתמיד של התחבורה הציבורית הקיימת, הרחבת אזורי כיסוי, הגדלת תדירות וכניסה של אמצעי תחבורה חדשים שיתופיים שמעמידים את נושא השירות לפני נושא הבעלות על כלי רכב. אנחנו יודעים שכ-65% מתושבי העיר גם עובדים בעיר, מהם חלק גדול בסמוך לאזור המגורים. זה נתון שמעניק מוטיבציה לעידוד אמצעי תחבורה אלטרנטיביים וגיבוש מדיניות חניה שונה מהקיימת היום. למי שיש חניה באזור הבית וחניה במקום העבודה תהיה מוטיבציה להשתמש ברכב הפרטי, גם אם זה באותו אזור מגורים.

במקביל, אנחנו עובדים על פיתוח מואץ של מערך הרכיבה על אופניים בהתאם לתכנית אסטרטגית שאפתנית שמטרתה הגדלת השימוש באופניים לקהלים נוספים, להבטיח את בטיחות הרוכבים ולאפשר את איכות החיים ורמת השירות. בהתאם, להקמת שבילי האופניים העתידיים יהיו מחירים גם במקומות חניה.

בסקרים שאנחנו עורכים על עמדות התושבים, בין היתר גם בנושאי תחבורה, ניתן לראות שאנחנו מקבלים חיזוק חיובי על ההצדקה להורדת נתיבי נסיעה או חניה לטובת מדרכות רחבות ומוצלות, נתיבי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית. הרצון לייצר מרחב ציבורי מזמין ומתעדף אמצעי תחבורה אלטרנטיביים לרכב הפרטי הוא בהחלט שאיפה גם של הציבור הרחב.

יואב וינברג, חברת פז כלכלה והנדסה: מול המבט לעתיד שחגית הציגה, אני מבקש להציג נתונים על המצב הקיים. היצע החניות בעיר כיום הוא כ-340,000 חניות. מתוכן, רק 80,000 הן חניות רחוב )24%(. מרבית מקומות החניה נמצאים במגרשי מגורים פרטיים )כ-130,000(, ונוסף עליהם יש כ- 55,000 מקומות חניה פרטיים במגרשי תעסוקה, ועוד מספר דומה של מקומות חנייה ציבוריים במגרשי תעסוקה. בחניוני אחוזות החוף יש כ-20,000 מקומות חניה.

חניית הרחוב מחולקת לשלושה סוגים - חניה חופשית )שפת מדרכה אפורה(, חניה מוסדרת )כחול לבן( וחניה מועדפת )לתושבי הרחוב / אזור בלבד(. כ-67% מהחניות זמינות לתושבים בלבד בשעות הלילה. כאשר בוחנים את מקומות החניה לאורך שעות היממה, רואים שחניות התושבים מתרוקנות לאורך היום והחניונים הפרטיים בהם יש מקומות חניה ציבוריים מלאים. בשעות הצהריים יש הכי מעט חניות פנויות ברחבי העיר, בכל המקומות. כאשר בוחנים זאת לפי רובעים, כמובן שהחלוקה מעט משתנה בהתאם לרובע. על פי תווי החניה, יש יותר מקומות חניה מאשר תווי חניה בכל רובע. אולם, אם נוריד את החניות בבעלות פרטית, ברובעים 3 ו-4 רואים שיש יותר תווי חניה מאשר מקומות חניה שזמינים להם בחינם )אחוזות חוף וכחול לבן(. המשמעות היא שחלק מהתושבים חונים במגרשים פרטיים, או שחונים בצורה לא חוקית, או שיש מי שמחזיקים תו חניה אבל לא מתגוררים באזור.

בעניין תווי החניה, על אף שנראה שלכולם יש מכוניות והם צריכים תו חניה, לא מעט משקי בית אינם מחזיקים רכב כלל )או לפחות לא ביקשו תו חניה(. בדרום העיר לחצי ממשקי הבית אין תו חניה כלל. לעומתם, ברובעי הצפון למרבית התושבים יש היקף ניכר של משקי בית עם שני תווים ויותר.