תקציר

גב' קשת:

יו"ר המועצה, כבוד ראש העירייה, חברות וחברי המועצה.

ביום חמישי האחרון פרסמה העיתונאית לי ירון את מה שכולנו יודעות ויודעים - בעיר שלנו ישנם מוסדות חינוך המיועדים לקהילה הזרה בלבד. הדבר אולי היה עובר בשוויון נפש לולא העירייה היתה מפעילה את כל יכולת השכנוע והתעמולה שלה על מנת לשכנע את הציבור שבתל-אביב- יפו לא מתקיימת הפרדה, כלומר סגרגציה בין תלמידות ותלמידים שחורים ולבנים. הטבלאות שנמחקו ושונו כדי להסתיר את העובדה שיש בעיר מספר גדול מאוד של מוסדות חינוך המיועדים אך ורק לאוכלוסייה הזרה לא ישנו את העובדה שפורסמה לפני כמה שבועות כי 91.5% מילדות וילדי מבקשי המקלט בעיר לומדות ולומדים בבתי ספר שבהם אין ולו תלמיד או תלמידה ישראלית אחת.

כדי שנבין על מה אנחנו מדברות ומדברים כמה מילות רקע:

אוכלוסיות ילדות וילדי מבקשי המקלט בישראל היא פגיעה במיוחד. כמו הוריהם גם הם חסרות מעמד ורבות מזכויותיהן הבסיסיות מופרות מידי יום. כפי שטוענים גורמי הרווחה בעיריית תל- אביב יפו, הרוב המכריע של ילדות וילדי מבקשי המקלט עונים להגדרה של ילדים בסיכון.

 

4 - למרות שמרבית ילדות וילדי מבקשי המקלט אכן משתלבים במערכת החינוך כחוק, הילדות, ההורים והצוותים החינוכיים מתמודדים עם אתגרים רבים. רבים מהילדות והילדים המשולבים בגנים העירוניים החל מגיל 3 סובלות וסובלים מעיכובים התפתחותיים, קשיים שפתיים, בעיות התנהגות ובעיות רגשיות.

הקשיים והעיכובים איתם הן מגיעות לגני העירייה הינם, בין היתר, תוצאה של השנים בהן שהו במסגרות הפיראטיות של הגיל הרך. בהיעדר גישה למסגרות מוזלות התפתחו בקהילות של מהגרות והפליטים מסגרות בלתי רשמיות לפעוטות, המכונות, כפי שכולנו מכירות, בייביסיטרים. צוותי ההוראה בבתי הספר היסודיים טוענים שהילדות והילדים מגיעות לא מוכנות לכתה א', הן ברמה הרגשית- ההתנהגותית והן ברמה הפדגוגית. הם נמצאים בפיגור משמעותי בכל הקשור לחיברות, התנהלות בקבוצה, עיצוב התנהגות חברתית ועוד. הן מתקשות ומתקשים לשבת בכתה, לא יודעים ויודעות כיצד לעבוד בצוות והם בעלי סף תסכול נמוך.

למרות עבודתם הקשה והמסורה של הצוותים החינוכיים, בהעדר תכנון וחשיבה אסטרטגיים, בהיעדר הקצאת משאבים , בהיעדר מענה לצרכיה הייחודיים של קהילת מבקשי המקלט ובהיעדר מענה מערכתי ברמה הארצית והמוניציפלית- המציאות הקשה הקיימת היום בבתי הספר היסודיים תמשיך להידרדר ובסופו של דבר עלולה להגיע לנקודת אל חזור.

למרות שילובן לכאורה במערכת החינוך הישראלית כבר למעלה מעשור ניכר שאין הלימה בין פרופיל הילדות והילדים, מאפייניהן וצרכיהן השונים, לבין המשאבים והמענים הקיימים וכי טרם גובשה תכנית פדגוגית ומערכתית לשילובם הראוי.

הרי אנחנו יודעות ויודעים שחינוך הוא בסיס לתהליכי סוציאליזציה. אם נרצה ואם לא, ילדות וילדי קהילות מבקשי המקלט הגדלות בישראל הם חלק ממערכת החינוך והחברה הישראלית, ולמצב הקיים יש השלכות חברתיות חמורות על כלל החברה. לכן חובה להשקיע בחינוך אוכלוסייה זו, ויפה שעה אחת קודם. ואולם כל הקשיים המתוארים אינם יכולים להיות הסיבה להפרדתן, מילדי וילדות בנות הארץ, ילידות המקום. להפך, רק שילוב ראוי תוך התייחסות מערכתית לצרכים הייחודיים של מבקשי המקלט יוכל להביא בשורה חינוכית שנוכל להיות גאות וגאים בה.

בתל-אביב יפו מתקיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין ילדות וילדי מבקשי המקלט לילדות וילדים ישראליים, החל מהגן ועד התיכון. רובם ככולן מרוכזים בגני ילדים ובבתי ספר נפרדים, כי לעתים מוסדות החינוך הסמוכים יותר למגוריהם סגורים בפניהם ומיועדים רק או כמעט אך ורק לילדות ולילדים הישראלים. ההפרדה היא הפליה פסולה ואינה חוקית. היא פוגעת בזכות לשוויון בחינוך והיא אסורה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פסיקת בתי המשפט ואמנת זכויות הילד שישראל חתומה עליה. ההפרדה גם מעודדת גילויי גזענות כלפי ילדות וילדי מבקשי המקלט ומותירה אותם חשופים לגילויים אלה ללא התמודדות נאותה של מערכת החינוך. מודל ההפרדה אינו יכול להיות מודל בר קיימא לחינוכם ולעתידם של ילדות וילדים אלה, שרובם למעשה נולדו בישראל ונראה כי מן הסתם הם יחיו בה כל חייהם.

כל גני העירייה שבהם לומדים ילדות וילדי מבקשי המקלט והמהגרים, למעט אחד, פועלים בהתאם למדיניות ההפרדה של עיריית תל-אביב יפו. ילדות וילדי מבקשי המקלט והמהגרות לומדות ולומדים בכתות גן נפרדות שילדות וילדים ישראלים לא לומדים בהן.

הגדילה עיריית תל-אביב יפו לעשות כאשר בשנת הלימודים תש"פ הסיעה את ילדות וילדי מבקשי המקלט והמהגרות בגילאי גן לאשכולות גנים בצפון תל-אביב מפאת מחסור בכתות גן בדרום העיר, אך הקפידה לשמור על הפרדה בינם. כך, היו אשכולות גנים בצפון תל-אביב שבהם חמש כיתות גן לילדי ישראלים ועוד כתת גן מופרדת לילדי וילדות מבקשי המקלט.

בנוסף לבתי הספר ביאליק, רוגוזין והירדן הוקמו בתי הספר גוונים וקשת, המיועדים אך ורק לילדי האוכלוסייה הזרה. בתי הספר האלה ממוקמים מחוץ לשכונות בהן מתגוררות מרבית קהילות מבקשי המקלט, ולמרות שקיימים בתי ספר סמוכים יותר לבתיהם כגון דרויאנוב, נופים, בלפור , בית הספר לטבע והגליל, שובצו ילדות וילדי מבקשי המקלט לבתי ספר אלה.

מהאמור עולה כי מדיניות ההפרדה של ילדות וילדי מבקשי המקלט ומהגרות בעיר תל- אביב יפו היא גלויה וחד משמעית ואי אפשר להסבירה בקשיי שילוב הנובעים מריכוז אוכלוסייה זו בשכונות מסוימות בדרום תל-אביב. ריכוז מבקשי המקלט, המהגרות והמהגרים בשכונות מסוימות אינו מצדיק גטו חינוכי, ומה שנכון עבור פתח תקווה ואילת , שבהן בעקבות הליכים משפטיים בוטלה ההפרדה והילדות והילדים שולבו, נכון גם לתל-אביב יפו.

חשוב להבין שמחקרים בעולם מראים שהשקעה בבנייה מערכתית של קשרים וגשרים בין פליטים לאוכלוסייה המקומית ומאמץ משותף מצד שתי האוכלוסיות מצד שתי האוכלוסיות מעודדים הליכי שילוב והכלה מוצלחים. הן האוכלוסייה המארחת והן אוכלוסיות הפליטים יוצאות נשכרות משילוב מוצלח שכולל השתלבות של הפליטים בתרבות החדשה לצד שמירה על הזהות העצמית ולמידה הדדית בין התרבויות.

להרכב התלמידות והתלמידים במוסד החינוך יש השפעה רבה על איכות החינוך הניתן בו. תופעה זו ידועה כאפקט קבוצת השווים. מאחר שחינוך נוצר בדו-שיח, איכות החינוך בכתה עולה כאשר היא כוללת תלמידות ותלמידים סקרנים, בעלות מוטיבציה, הון תרבותי ויכולות גבוהות. שילוב תלמידות ותלמידים מרקעים חברתיים וכלכליים שונים ובעלי יכולות שונות עשוי לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידות והתלמידים המוחלשות והמוחלשים.

בעולם מגוון מבחינה אתנית, רב תרבותית, המרוויחים בשילוב ילדות וילדי פליטים בבתי ספר של ילדות האוכלוסייה המארחת הם לא רק ילדות הפליטים כי אם גם ילדות וילדי האוכלוסייה הקולטת.

בחינת מודלים של שילוב ילדות וילדי מהגרים שנוסו בעולם מעלה כי יש כמה מאפיינים

המשותפים לכל המודלים. כדי שהשילוב יצליח ,יש לבצעו בגיל צעיר. ככל ששילובן נעשה בגיל צעיר יותר כך גדל הסיכוי שהן יגדלו לבגירות ובוגרים עובדים ותורמות לחברה, ומצטמצם הסיכון שיידרדרו להתנהגויות מסוכנות ולחיי פשע. שילוב אינו רק הסעת הילדים המשולבים אל מוסדות החינוך המשלבים. מחקרים מראים כי המפתח להצלחת השילוב הוא הכשרת צוותי ההוראה, וכי הכשרה לא מספקת לחינוך מכיל של ילדות וילדי פליטים היתה למעשה המכשול העיקרי להשתלבות. על צוותי החינוך על כל רבדיהם- מורות ומורים ,מנהלות ומנהלים, גננות, סייעות וסייעים והצוות הפרא-רפואי- להכיר את התרבות והשפה של ילדי וילדות הפליטים ולתת לה מקום בתהליך השילוב, ועל השילוב להיעשות בהדרגתיות ובקצב מותאם.

נוכח כל האמור, על מערכת החינוך לפעול לשילוב והכלה של ילדות וילדי מבקשי המקלט במוסדות החינוך שבהם לומדים ילדות וילדי אזרחים ישראלים. לא רק שהסגרגציה הנהוגה היום בפועל בחלק מהרשויות המקומיות אינה חוקית, היא גם פוגעת ומנציחה את העיכובים ההתפתחותיים הקשים שמהם סובלים ילדות וילדי מבקשי המקלט.

מר שפירא- היו״ר:

אנחנו מסיימים שולה? תודה.

גבי קשת:

שתי דקות.

את השילוב יש להפעיל על פי העקרונות הבאים:

תהליך שילוב הדרגתי של הילדות והילדים במסגרות חינוך שבהן לומדות ולומדים ילדות וילדים עם אזרחים ישראלים, בדגש על שילוב כבר בכיתות הצעירות א' וב'. באשר לגני הילדים , מוצע להתחיל בשילוב אם הדבר אינו כרוך בהסעתם לגנים מרוחקים ואם נטל השילוב בגיל הגן לא ייפול על קהילות מוחלשות בשכונות שבהן מתגוררים מבקשי המקלט, כגון שכונות דרום תל- אביב.

החלטה: ההצעה לסדר ירדה מסדר היום.

שילוב 5 עד 7 ילדי וילדות מבקשי מקלט בכל כיתה.

הוספת סייעות, מורות ומורים בכיתות משלבות.

השתלמויות והדרכה למורים.

גיוס מגשרים שפתיים לצוות המשלב לבניית קשר ומעורבות של הורים.

פעילות קהילתית לחיזוק המעורבות ההורית.

כל אלה הינם שלבים והצעות שיש לדון עליהם בכובד ראש ובאופן מעמיק עם גורמי המקצוע בעיר. אולם ההכחשה של העירייה כאילו אין הפרדה פסולה מעכבת כל דיון רציני בנושא. לא מספיק שנחזור פעם אחרי פעם על שקר כדי שהוא יהפוך למציאות.

לפיכך אני קוראת למועצת העירייה לתמוך בקיומו של דיון משמעותי במועצת העיר הבאה, ולפעול באופן מיידי לשילוב והכלה של ילדות וילדי מבקשי המקלט במוסדות החינוך,