תקציר

מר גיא דקגיט:

הנושא של אירועים ירוקים הוא נושא שהוא קיים ויש סטנדרט בינלאומי. אנחנו אמרנו שנייצר באמת את הארוויזיון better site  וכשאפשרות לייצר פרוטוקול וללמוד ליישם את זה גם לאירועים אחרים. ובאמת, זה באירועים רק רבי משתתפים, אירועים גדולים מאד.

בארוויזיון, מי שלא יודע, יש שני אתרים מרכזיים: הראשון זה ה׳אקספר, לשעבר מרכז הירידים, ששם יש הופעות; והשני זה צירלס קלור, ששם יש את פארק המופעים עצמו למשך שבוע שלם, החל מעוד שבוע וחצי.

אז קיימות באמת זה מנעד של נושאים, מהנושא של העסקה הוגנת, דרך הנושא של אנרגיה, דרך הנושא של התחשבות בבקשות, ואנחנו מתמקדים בכמה פיילוטים נקודתיים.

הכותרת, כדי להגיע לארוויזיון ירוק או לאירוע רב משתתפים ירוק, המשמעות היא כמעט אפס פסולת להטמנה. זה, אם אנחנו צריכים להגדיר את זה כיעד. ואיך אנחנו מגיעים לזה?

אם נשרשר את זה בתחום המזון, אז קודם כל זה לייצר מנות שיש בהן כמעט מעט מאד פסולת סביבה. ולכן יש הנחיה גורפת במתחם של eat tel aviv ושל ה״יורו וילג׳" שאין פלסטיק חד פעמי ושרוב המנות יוגשו בתצוגה של נייר או ב-001.1'1 finger. יש מקומות שאי אפשר בלי פלסטיק, למשל עם סכין ומזלג, שזה באמת חלופה בעייתית, אז זה כן יישאר. אבל כמה שיותר לצמצם את זה. אין קשים בהגשה, אין הגשה אוטומאטית של מפיות נייר אלא רק מי שמבקש, ויש באמת יועצים שעובדים עם כל בעלי העסקים וכל המסעדות כדי למקד את הנקודות האלה.

נושא נוסף הוא - אם כבר אכלנו והאוכל נשאר, אז לקט ישראל יאספו את האוכל, גם מהמתחם העירוני בדרום העיר וגם מהמתחם של ה׳אקספו׳. ב׳אקספו׳ עצמו מצמצמים עוד יותר את הכלים ואין פלסטיק בכלל, הכול או רב פעמי או מפסולת נייר וקרטון, יש גם צלחות הגשה של נייר וקרטון.

יש נושא של מנה ירוקה - 50 מסעדות מתוך 70 הדוכנים יש להם מנה ירוקה. מה זה מנה ירוקה? מנה שעומדת במספר קריטריונים סביבתיים שקבענו ביחד, בשיתוף פעולה רב אגפי, ביחד עם מחלקת מופעים ומחלקות נוספות בעירייה, שמדברות בעצם על מנות שהפגיעה שלהן בסביבה היא נמוכה. זאת אומרת, מנות שכל חומרי הגלם שלהן הן מקומיים. גם אם זה בשר, הוא נושא תו בשר של חי בריא. גם אם זה דגה, אז זו דגה שהיא לא בסכנת הכחדה.

...

מר גיא דקניט:

אחד הדברים שבאמת עשינו בתחילת הדרך זה לקיים סדנת מומחים עם יועצים מחו״ל שהגיעו, ואחד מהיתרונות הטובים שהיו בה זה להפגיש את כל הגורמים, למשל בתחום הפסולת, אז ישבו אגף תברואה ביחד עם חירייה, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, כדי לייצר את כל זאת.

גבי אור ביגר:

בסוף, לצערנו, עם כל המאמצים של להפחית את הפסולת שתיוצר, אנחנו מודעים לזה שבאירוע של 20-30 אלף איש בערב, שקורה קרוב מדי לבית שלי, תיוצר הרבה פסולת. ואנחנו כן רצינו לבנות איזו שהיא מערכת שתהיה מאד קלה, כי בסוף זה אירוע שאנשים באים לבלות, הם לא באים עכשיו לחשוב על פסולת והפרדת פסולת והטמנה מה זה אומר. שבאופן מאד קל, מאד נגיש, מאד פרקטי, אנחנו נצליח להגיע כמעט לאפס פסולת להטמנה. וכמו שגיא ציין, בעצם היופי בסדנא שישבו כל אנשי התוכן וכאן מצאנו איזה שהוא פיתרון שגם נגזר מהיכולות שקיימות גם ככה בעיר. ובעצם אנחנו הולכים לעשות מערכת של 3 פחים, והם יהיו

באותו גודל, פשוט זה הפחים שהצלחתי לגנוב ממשרדים לאורך הדרך, 3 פחים, דומה לפחי 360 ליטר שיש לרובכם אני מניחה מתחת לבניין. אבל שוב, זה לא שאני כאן זורקת את הפסולת שלי ואם אני רוצה למחזר אני הולכת לשם. בכל מקום שאני רוצה לזרוק, יהיו לי 3 פחים, ב-3 צבעים שונים. יהיו איורים שנראים ככה, שמסבירים לי בלי שאני אצטרך לחשוב מה הולך, וגם יש כותרת - רק פסולת יבשה, רק אריזות, רק שאריות מזון, בשלושת השפות, בעברית, באנגלית ובערבית. מי שירצה גם להתעמק, גם כתוב אפילו כבר כאן לאן זה הולך. זה קצת קטן, אז אני אספר לכם.

כל הפסולת האורגנית, כל שאריות המזון ממתחמי האירוויזיון העיקריים יעברו למתקן חץ אקולוגיה בחירייה, שם היא תהפוך להיות ביו-גז. כל פסולת האריזות, אותו פח כתום שמוכר לרובכם אני מניחה מהבתים, תועבר ל-קמ״מ, שם היא תעבור מיון לפי חומרי הגלם השונים ותעבור למחזור, ותחזור בעצם עוד פעם גם כמשאב. כל הפסולת היבשה, ברגע שהפרדנו את הפסולת האורגאנית והפרדנו את פסולת האריזות, כל הפסולת היבשה בעצם יכולה לעבור למתקן קצה נוסף שיש לנו בחירייה, של ה-;1('1>1, שהוא בעצם מתקן שבו קוצצים את הפסולת ממש לשבבי פסולת וזה משמש כתחליף לדלק בתעשיית המלט. ככה גם חסכנו בשימוש בדלק וגם הצלחנו להציל את הפסולת מהטמנה.

כשמדברים על אפס פסולת, אף אחד לא חושב שלא נייצר בכלל פסולת. אפס פסולת זאת אומרת אפס פסולת להטמנה. ואנחנו אומרים בצניעות, לקראת אפס פסולת, כי עדיין לא לבטוח שההפרדה תהיה 100%. ובאותה נשימה אני אומרת, כי גם הרבה מאנשי המקצוע שדיברנו חששו, עכשיו אירוע, 20 אלף איש באמת לא יפרידו כמו שצריך. מתקני הקצה שלנו, גם יש להם איזו שהיא גמישות שגם אם ההפרדה לא תהיה 100%, לא איבדנו את כל הפח. בגלל זה אנחנו נגיע לכמעט אפס פסולת להטמנה.

ועוד משהו, אם כבר דיברנו על גורמי מקצוע, חשוב להגיד, אנחנו באמת דוחפים לא מעט מאחורי הקלעים בזמן האחרון כדי להצליח לקיים את הדבר הזה. אמנם הם לא נמצאים כאן, אבל אנחנו ממש זוכים לשיתוף פעולה נהדר, חוצה אגפים בעירייה, אגף התברואה, אגף שפ״ע, אירועים ומופעים, מכל כיוון, הצלחנו בזמן מאד קצר, בזכות זה שאנחנו עובדים כאן ביחד בארגון הזה שקוראים לו עיריית תל אביב יפו, להגיע בתקווה יחד אתכם, כי אחרת זה לא יעבוד. אנחנו יכולים להציב את כל הפחים הכי יפים, אבל אם אנשים לא יבואו ויפרידו אז זה לא יעזור. ואנחנו הצלחנו לקדם פה כמה דברים יפים. כל יום תוכלו להתעדכן כמה פסולת הצלנו מהטמנה ביום זה.

גבי ורד קריספין רמתי:

יש עוד משהו ששכחתי להגיד רק, שהמטרה שלנו היא להטמיע את זה במערכת הנהלים העירונית. נפגשנו עם הבחורה שאחראית על הנהלים.

מר ראובן לדיאנסקי- היו״ר:

המטרה היא שבהופעה הבאה בפארק הירקון, עם 40 אלף צופים, שיראו את אחד הזמרים הבינלאומיים, כל העקרונות האלה יוטמעו. ובכל אירוע, אם זה במרתון ואם זה אפילו אירוע קטן של 5,000 איש, יהיה איזה שהוא סל של הנחיות מה צריכים לעשות על מנת לשמור על אירוע ידידותי.