תקציר

גב' יוחנן וולק:

כבוד ראש העיר, יו"ר המועצה, חברי וחברותי למועצת העיר.

מחר ייפתח בבית המשפט המחוזי בבאר שבע שלב ההוכחות במשפט הנאשמים באונס הנערה בת ה-16 באילת בחודש אוגוסט האחרון.

11 נאשמים בכתב האישום. המעורבים המרכזיים בפרשה הם בני 17, והנוספים בני 16. אתם קולטים? 16 ו-17. ממש ילדים.

באוגוסט כאשר המקרה פורסם-כולנו היינו מזועזעים. איך יתכן שהגענו למצב בו כל כך הרבה מעורבים במעשה זוועה כזה נגד נערה, לא מבינים מה הם עושים, וגם אם הם לא משתתפים מרכזיים באירוע הם לא מבינים שהם שותפים לדבר עבירה.

השיח סביב הנושא נגע במוסריות ובערכיות של החברה הישראלית. חינוך מבית הנוגע למיניות בריאה ולהבנה של הזכות של כל אדם על גופו, וכן באחריות של מערכת החינוך להסברה , הטמעה ומניעה של מקרים נוראיים כאלה.

יש מגוון מרשים של תכניות מניעה המיועדות לגילאים השונים ולהן מיקודים שונים.

אני רוצה להאיר זווית נוספת במאמץ למניעה, כזו שמתמקדת בהסברה בין חוקי לפלילי, בין המותר לאסור.

מרבית בני הנוער אינם מודעים לחוקי המדינה בכל הנוגע להתנהגות מינית. הם לא מבינים שמילים מסוימות מהוות הטרדה פלילית, שתחת השפעת אלכוהול לא יכולה להיות הסכמה לקיום יחסי מין. לא כל בני הנוער יודעים שקיום יחסי מין עם פרטנר שיכור משמעו אונס. הם אינם מבינים שקיימים מקרים שבהם הסכמתה של האישה אינה נחשבת להסכמה חופשית, למשל כאשר הבעילה בוצעה במרמה, תוך כדי התחזות לאדם אחר. ראה ערך המקרה באילת. כאשר מדובר בקטינה בת פחות מ-14 שנים, אם היא לוקה בשכלה או בנפשה. הם לא מבינים שבעילה על פי החוק היא לא רק יחסי מין מלאים וכו'.

תפקידנו ליצור מודעות אצל בני הנוער לגבולות ההסכמה ולמשמעויות החמורות של הפרתן, לא רק ברמה הערכית והמוסרית אלא גם ברמת המחיר האישי שמשלם כל מי שפורץ אותם.

כל אחד יודע שלגניבה או לאלימות יש השלכות פליליות קשות. לא כל אחד מבין שהתנהגות מינית פסולה, שאולי נראית גבולית בעיני בן נוער כזה או אחר, יכולה להרוס את חייהם, להביא למאסר, לרישום פלילי ולהסטה של כל מהלך חייהם הבוגרים.

לכן, אני חושבת שבני הנוער צריכים להבין הרבה יותר טוב את החוק בנושא ואת ההשלכות של חציית הגבולות. כדי להביא את הנוער למודעות אמיתית לאורך זמן, כדי לצקת תוכן זכיר ויעיל לתכנית מסוג זה, יש להביא דוגמאות מהמציאות. ומי טובים יותר מלשאת סיפורים כאלה מאשר אותם תובעים פליליים בפרקליטות, המגישים כתבי אישום ומנהלים משפטים בגין אירועים כאלה.

אני בטוחה שהרצאה של תובע או תובעת בפרקליטות המבהירה את הוראות החוק אך גם משתפת את התלמידים במקרים אמיתיים אותם אותו פרקליט עצמו ליווה, יכולה להיות משהו שייטבע בזכרונם של התלמידים. חוויה כזו יכולה ליצור הזדהות והטמעה עמוקה.

תארו לכם שפרקליט עומד מול שכבה בתיכון ומספר להם שלפני שנה בתיכון דומה לשלהם הייתה מסיבה עם אלכוהול, דברים יצאו משליטה ואת התוצאות הפליליות של האירוע. דעו לכם שבן גילכם שעשה כך וכך במסיבה יושב בכלא היום והוא עם רישום פלילי. והוא לא יוכל להתגייס לאן שהוא רוצה או להתקבל לעבודה שירצה בעתיד.

בתיאור המקרים יודגשו ההשלכות הקשות על העבריינים הצעירים, וגם הנזק הנפשי והאישי הנגרם לקורבנות. ההבנה שבמילה, נגיעה או אקט אפשר לצלק אדם לכל החיים ולהטות את חייו ממהלכם התקין תסייע להרתיע בני נוער מלחצות את הקווים של התנהגות מינית נורמטיבית ותקינה.

 

אני מציעה לגבש תכנית של סדרת מפגשים בבתי הספר בין בני הנוער לנציגים של הפרקליטות, הגוף המקצועי ובעל הניסיון המעשי באכיפה וטיפול משפטי במקרים אלו. במפגשים ילמדו הפרקליטים את בני הנוער את הוראות החוק בנושא וישתפו אותם במקרים האמיתיים בהם הם טיפלו ביחס להתנהגות מינית פסולה- מהטרדה מינית ועד אונס, יסבירו תוך כדי דוגמאות, ואף ישתפו במקרה אחד או שניים בהם טיפלו באופן אישי.

מפגשים אלו עשויים לסייע לתלמידים ברמת המודעות בזמן בו התלמידים יהיו עדים להיתכנותה של עבירה, ולהשפיע עליהם להימנע ממנה או לסייע במניעתה.

הגיעה השעה להפוך מילים למעשים, לקחת אחריות, כי מחובתנו כולנו להתעורר, להוקיע, לחנך ולשנות.

אני מבקשת להעביר את ההצעה לוועדת החינוך.