תקציר

מר לדיאנסקי:

טוב.

אדוני היו"ר, אדוני ראש העירייה, חברי חברי המועצה.

למיטב ידיעתי זוהי הפעם הראשונה שנושא חשוב זה של הזכות לקבורה אזרחית חלופית לתושבי תל-אביב יפו עולה במועצת העיר.

נכון שהעיסוק בקבורה בכלל ובמוות- זה לא דבר סימפטי, אך הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. סוגית הקבורה במדינת ישראל היא אחת הסוגיות החשובות ומעוררות המחלוקת בתחום יחסי דת ומדינה. מדובר גם באחת מזכויות האזרח הבסיסיות ביותר שעוסקות ביכולת שלנו כחברה לאפשר לכל אדם לסיים את חייו על פי ערכיו ותפיסת עולמו.

עמותת "מנוחה נכונה" שקמה בשנות ה-80 של המאה הקודמת במטרה לקדם את הקבורה האזרחית החלופית בישראל, ועל מנת לאפשר לכל אדם בישראל להיפרד מן העולם בדרך

הטקסית שיבחר ובאופן שתואם את השקפת עולמו. "מנוחה נכונה" גם יצאה נגד המונופול של הגופים ההלכתיים ובראשם חברה קדישא, בכל הקשור לקבורה, והייתה זו שהניחה את היסודות לחקיקה בנושא.

בשנת 1992 פסק בג"ץ בעתירה שהגישה העמותה כי, ואני מצטט: אין מחלוקת על זכותה של עמותת "מנוחה נכונה" לקבל רישיון קבורה לצורך קיום שירותי קבורה ולקבל שטח למטרה זו. ואכן, בשנת 1995 קיבלה וועדת השרים שעסקה בנושא החלטה היסטורית, לאשר עקרונית את הקמתם של בתי עלמין אזרחיים בישראל.

מפה אני רוצה לברך את חברתי מרים קונדה, שבאותן שנים שימשה כמנכ"לית של עמותת מנוחה נכונה בנושא הקבורה האזרחית החלופית, דבר שחשוב לה ביותר.

בשנת 1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית שעיגן את זכותו של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל לקבורה על פי רצונו ולפי צו מצפונו.

חברי וחברותי למועצה, הקבורה האזרחית החילונית מאפשרת לכל אדם או לקרוביו לבחור כיצד להיקבר או להיפרד מיקיריהם. ההחלטה האם להימנע מסממנים הלכתיים ודתיים ולבחור להיפרד מהעולם בטקס חילוני, שיכול לכלול שירת נשים, ריקוד, הקראת טקסטים שונים, וגם האפשרות להיקבר בתוך ארון קבורה או בכל דרך אחרת היא סובייקטיבית לחלוטין, ומחובתנו לאפשר לכל אחת ואחד את הזכות, את זכות הבחירה - בין בדרך החילונית האזרחית או בדרכים אחרות, לרבות ההלכתית.

יש כאלה שטוענים כי אין ביקוש לקבורה אזרחית בישראל. שמעתי גם טענות כאלה מכיוונם של גופים אורתודוכסיים אינטרסנטיים, ומדובר כמובן בטענה מופרכת ותלושה מהמציאות. בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם רק לפני שנה נקבע כי בהתבסס על תחזית הלמ"ס, עד לשנת 2030 הביקוש לקבורה אזרחית יעמוד על 133,800 מקומות קבורה. אפשר חברים להניח שאלפים רבים יהיו מקרב תושבי תל-אביב יפו. אחד הדברים האבסורדיים ביותר בכל הקשור לזכות לאלטרנטיבה לקבורה הלכתית טמון בעובדה כי המשרד לשירותי דת מעניק לחברות קדישא ההלכתיות רישיונות לקבורה אזרחית. זו שערורייה שהמדינה נותנת לגופים חרדים - אורתודוכסיים-מונופוליסטיים שפועלים על פי דיני ההלכה, דריסת רגל בקבורה האזרחית. מוכרחים להפנים שהקבורה האזרחית החלופית קמה כאלטרנטיבה לממסד החרדי, במטרה לאפשר לציבור, לציבור גדול של ישראלים שלא להיות תחת המטרייה ההלכתית. מעל הבמה הזאת אני דורש מהמשרד לשירותי דת לחדול מהענקת תקציבים ומתן רישיונות לקבורה אזרחית למועצות הדתיות, לחברות קדישא, ולקבוע כללים ברורים ביחס לחובות שעל הגורם המספק שירותי קבורה אזרחית לעמוד בהן, ובכלל זה הבטחת הזכות להיקבר בארון וללא סממנים הלכתיים כלשהם....

החלטה: ההצעה לסדר היום מועברת לוועדת ההנהלה לאחר עבודת מטה.