תקציר

גבי רות שטסל ויינר - רכזת מדיניות מזון עירונית ומנהלת תוכנית "בתיאבון"

יש שותף אחד נוסף ומרכזי שהוא משרד הבריאות שמלווה אותנו גם מבחינה כספית וגם מבחינת כל המדיניות.

אנחנו צוללים אחרי אמנת מילאנו לתחום של אתגרים. יש לנו ארבעה אתגרים משמעותיים:

עיור - גם בתל אביב יש גידול אוכלוסין גבוה וגם בעולם.
מערכת מזון לא מקיימת - מערכת המזון כרגע איך שהיא פועלת היא לא מקיימת. פעם היו כפרים והיום הכל ערים ויש צורך לעדכן ולשכלל את המערך.
בזבוז מזון, ניהול פסולת - זה משהו שהוא משיק וזו בעיה ויש פה מחלקה שעושה את זה נאמנה.
אי בטחון תזונתי - יש לנו גם אנשים שאין להם כסף ויש גם כאלה שיש להם כסף ולא אוכלים את הדברים הנכונים והמיטיבים עם בריאותם.

אני יושבת ברשות לאיכות סביבה וקיימות לא סתם, אני לא באגף לבריאות הציבור. אנחנו מדברים על מזון בריא ומקיים.

הרעיון הוא שמה שאני אוכל, בסופו של דבר לא משפיע רק על הבריאות שלי אלא גם על הסביבה ולכן יש לנו משקפיים כפולות. על פי תיאור של דוח שיצא בינואר האחרון שמדבר עם המלצות קונקרטיות איך אפשר לעשות, ובימים אלה אנחנו בוחנים- מה תל אביב יכולה לעשות ביחס לזה.

מר איתן בן עמי - מנהל הרשות לאיכות הסביבה וקיימות:

כמו למשל, לא לאכול דגים שהם בסכנת הכחדה. דוגמה למזון שהוא גם בריא וגם מקיים.

גב' רות שטסל ויינר - רכזת מדיניות מזון עירונית ומנהלת תוכנית "בתיאבון"

וכמו גם להעלות את כמות החלבון מהצומח ולא בהכרח מהחי ויש עוד המון המלצות, כשאנחנו עכשיו בתחום של עיבוד הנתונים והתובנות.

היום בוודאות אנחנו כן יודעים להגיד, שמזון מקיים הוא גם מזון בריא. מה שבריא לסביבה בריא גם לאדם. ההמלצות של התזונה הים תיכונית שמבחינת מדינת ישראל זה יחסית חדשני שמדינה מאמצת המלצות תזונתיות, הגם ששמענו על ניו יורק לפני כמה ימים, אבל פה התזונה הים תיכונית היא מאד חשובה ואנחנו מאד תואמים ויש קורלציה. כן כל הנושא של הפחתה של בזבוז מזון, שזה גם משהו שהוא מאד חשוב ואנחנו גם עובדים עליו, לא רק הענין של ניהול פסולת, אלא גם איך אני מקטין הפחתה של מזון במשק הבית, הן מההיבט של צמצום יוקר המחיה או מזון שנזרק שזה כסף שהולך לפח. 40% מכל המזון שמושלך, כל הפסולת של המזון היא ממשקי הבית. כלומר שיש ניהול לא נכון של האנשים בתוך משק הבית. זה בממוצע של 260 ש״ח בחודש, שאלה סכומים מצטברים.

מר איתן בן עמי - מנהל הרשות לאיכות הסביבה וקיימות:

למעשה, מדובר על קניות יתר שנזרקות לפח.

גבי רות שטסל ויינר - רכזת מדיגיות מזון עירוגית ומגהלת תוכגית "בתיאבון"

כל זה מוביל אותי לחזון. אנחנו מקדמים את המודעות והנגישות למזון בריא ומקיים לתושבי העיר והמבקרים בה.

אנחנו צוות מקצועי שהמטרה שלנו להטמיע את זה ביחידות העירייה. אנחנו לא נהפוך להיות מינהל. אין פה משמעות עכשיו לפתח מעצמנו איזה משהו. המטרה היא להטמיע בפעילות השוטפת כי יש המון פעולות שכבר העירייה עושה וצריכים גם איגום משאבים. לפניכם שקף המתאר את המיפוי של השותפים שלנו, שזה בממוצע של 35 פרויקטים שאנחנו עושים on going.

אני רוצה לפרט רק על כמה מרכזיים. כמו שאיתן אמר, אנחנו יו״ר ועדת היגוי ויש שם שיתוף פעולה עם משרד הבריאות. יש נושא של שדרוג ארוחות הצהרים והפורום לתזונה והתקנה שנמצא פה. ונתחיל עם ההיבט של שכונה בריאה. זו עוד פריזמה להסתכל על כל הפעולות שלנו. אנחנו מחלקים את זה לארבעה רבעים:

האחד זה נושא של עירייה מובילה, הן יחסים בינלאומיים והן פנימי. כל הנושא של מכרזים כמו גם מכרזי רכש, ארוחות לקשישים, קפיטריות - כולם נמצאים פה.
נושא חינוך ופדגוגיה.
רווחה וקהילה.
ונושא של קיימות עירונית שזה השתלבות טבעית עם כל מה שהרשות לאיכות סביבה וקיימות מתעסקת אתו היום.

התחלנו משכונה בריאה וזה פיילוט בשיתוף משרד הבריאות והפורום לתזונה בת קיימא.אלה השותפים שלנו. הרעיון הוא לייצר מסר אחיד, דבר ראשון פנימי. ממה שראינו וממה שחקרנו מהעולם אפשר לעשות הרבה מהלכים כלפי התושבים, אבל עם היחידות העירוניות לא מדברות באותה שפה ואין הבנה של שני מסרים מרכזיים לאוכלוסיה, כי אז איננו יכולים לאמוד את השימוש שאליו מייחלים ולא יכולים לכמת יעדים מספריים פה. אנחנו עשינו קבוצות חשיבה משותפת ויש לנו המון פעילויות. פורמט העבודה שאנחנו היום עובדים עליו בשכונה בריאה זה ממשק הבית, שכן הנגשת המזון למשפחה זה דברים שעלו גם מהציבור, גם במחקר וגם מעובדי העירייה. ולהפוך את ההורה כדמות לחיקוי. קהל היעד שלנו זה הורים לילדים קטנים בשכונה הזו. אנחנו עובדים המון עם בתי הספר והגנים ודרך הקהילה וכמובן דרך הקהילה יש לנו עניין של יצירת קהילה תומכת שהוא לא פחות חשוב. אבל אלה ארבעת המעגלים. זו תוכנית של ארבע שנים. עשינו מחקר בהתחלה, גם במשקי בית מחקר טלפוני ואחרי זה אנחנו עושים שוב מחקר תוך ארבע שנים כדי לראות את השינויים. במידה שזה יצליח זה יהיה בשיתוף משרד הבריאות, שזה משהו שירצו לשכפל את זה גם לערים אחרות.

מה עוד נעשה ברווחה ובקהילה? - יש לנו עוד פעילות עניפה דרך מרכזי הורים וילדים. עד היום השתתפו 5000 תושבים בהדרכות לתזונה לגיל הרך, שזה מעבר למוצקים.

בדרום מזרח העיר יש לנו משפחתוני רווחה, כאשר מישהי אחת מנהלת עם חמישה ילדים שזה בדרך כלל בתוך הבית שלה, ואנחנו עושים שם היום עבודת עומק. כמו כן יש לנו המון סדנאות בקהילה.

התחום הבא - לתת על קצה המזלג מה אנחנו עושים כעירייה מובילה בזירה הבינלאומית. בנוסף לזה, אנחנו מתעסקים גם בשינוי מזון ואפשר פה לראות עניין של ישיבות ולראות איך אנחנו מטיבים גם עם עובדי העירייה. היה לנו קורס לעובדי העירייה לפני שלוש שנים, שלקחנו את כל מי שמזמין ציוד ועודדנו אותו שיזמין ציוד יותר בריא וגם אנחנו חלק מהרבה רשתות ערים ללמידה וידע. למדתי עכשיו מרשת ערים שבה הייתי עכשיו בשטוקהולם, שאפשר לקחת ידע וניסיון של מישהו שעשה כבר את הפרויקט הזה, וזה חוסך שנתיים של עבודה פה בארץ,שזה משהו מאד מבורך.

החלק הבא והוא די מרכזי זה הנושא של חינוך ופדגוגיה. אתן פה רק כמה דוגמאות כי אפשר לדבר המון על התחום הזה. יש לנו פרויקט בשיתוף פעולה מאד משמעותי עם מחלקת גני ילדים, עם המפקחות של משרד החינוך וזה לא מובן מאליו שגם המפקחות איתנו בקשר. יש לנו צוות מקצועי. הכנסנו בעזרת הקול קורא של אפשרי בריא תזונאית שתעשה הדרכה תוך גנית לגנים שיש בהם ילדים עם אלרגיה ועידוד מעבר של ארוחת בוקר משותפת.

נושא של בתי ספר מקדמי בריאות - יש לנו פרויקט קטן ותמיד יש שם למה עוד לשאוף.

מבחינת הקפיטריות בתיכוניים סיימנו עד עכשיו פיילוט בכמה תיכונים ואנחנו לקראת שנה חדשה ופיקוח. מקווה שנצליח להתאים את מה שקורה בקפיטריות בתיכונים להנחיות חוזר מנכ״ל משרד החינוך. יש פה קושי בכל הארץ. אני נמצאת בוועדה גם בקשר עם משרד החינוך והבריאות לגבי זה ויש כמה שאלות מהותיות, איך מטמיעים את זה בשטח.

דבר חשוב שאמרתי על גני הילדים - בימים אלה אנחנו בוחנים את שדרוג מערך ארוחות הצהרים. זה מסמך היתכנות חוצה אגפים, ששלושת החלופות שכרגע בוחנים זה הקמת מפעל מזון או הקמת מפעלים איזוריים ושיפור המערך הטכנולוגיה התפעולי, כשהמטרה שלנו היא הילדים. היום אנחנו יודעים ממה שקורה בערים אחרות בארץ ובעולם, שהילדים יכולים לקבל מזון שהוא טוב יותר ממה שהם מקבלים היום. יש בו כמה אלמנטים תפעוליים שצריך לפתור ברמה הארגונית ולכן סיימנו את החלק של המיפוי ויש לנו חברה חיצונית שמסיעת לנו לעשות את זה ולראות איך אפשר לספק מזון בריא יותר. חשוב לציין פה את שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם ׳יובל חינוך׳. הם הזרוע שמתפעלת בשטח את המדיניות של מינהל החינוך. יש שם תזונאית במשרה של אחד וחצי שמקבלות לימוד וסופר vision מאיתנו.