תקציר

מר רון חולדאי-ראש העירייה:

אני רוצה להחמיא לאיילת כבר מראש. איילת הייתה מעורבת בתהליך מאוד ארוך, היא עבדה קשה מאוד יחד עם הכנסת, כדי לייצר מציאות שבה כל הנושא של רישוי עסקים יהיה זריז יותר, וטוב יותר.

השינויים יפורטו על ידי איילת ולכן לא ארחיב בדבר.

גב׳ וסרמן:

תודה רבה. אבל באמת, וזה לא רק בשביל להגיד את הדברים, הם לא היו קורים אם לא הייתה כאן תמיכה מאוד גורפת של הנהלת העירייה, בין אם זה בטלפונים בשעות לא שעות, ובאמת בלחץ מסיבי כדי באמת לעצור את הדברים לפני שהם ידרדרו למקומות אחרים. אם זה להגיע אתי, מנכ״ל העירייה, לפגישה עם מנכ״ל משרד הבריאות כדי להסביר לו את ההיגיון מאחורי הדברים, ובאמת הייתה כאן תמיכה מאוד גדולה, בתהליך שהוא מאוד נכון ובכוונות מאוד נכונות.

(הצגת הדברים מלווה במצגת) קצת על מה שקורה לנו בעיר למי שפחות מכיר:

50,000 עסקים בסה״כ בכל העיר תל-אביב יפו, ומתוכם 13,000 עסקים שהם טעוני רישוי. אנחנו רואים פה את החלוקה בין בתי אוכל לשאר העסקים בעיר, כולל עינוג ציבורי, בתי מלון, כלומר עיר ללא הפסקה במלוא מובן המילה.

קצת על מה שהחדרנו בעולם רישוי עסקים ב-4 השנים האחרונות באגף רישוי עסקים.

יש לנו בעצם שלוש מטרות:

לחשוב אחרת

לעבוד אחרת

לנהוג אחרת.

מה שנמצא כאן על גבי השקף-שזה רגולציה, דיגיתל ופרו-אקטיביות-אלה דברים שהשתנו עם השנים, אבל המטרה היא כל הזמן לחשוב אחרת, לעבוד אחרת ולנהוג אחרת, זה דברים שלא ישתנו, ולכן הגענו לעניין של הרגולציה, אנחנו עובדים אחרת גם בדיגיטלי, ופרואקטיביות לעולם תישאר.

המטרה שלנו בחוק רישוי עסקים, לפני שהגענו לשולחן הכנסת הייתה להגיע בעצם לשתי מטרות: האחת- להפחית את הנטל הכלכלי של בעלי העסקים.

השנייה- הפחתת חוסר הוודאות של בעלי העסקים, לתת להם יציבות כלכלית ועסקית בכל מה שהם עושים.

המטרות שלנו היו- להאריך את תוקף רישיון העסק, חלמנו על רישיון עסק לצמיתות, המשק עוד לא היה מספיק בשל לכיוון העניין, אבל כן השגנו הארכת תוקף רישיונות.

והקמת מכון רישוי פנים עירוני בניגוד למה שבוצע בחוק התכנון והבנייה- הקמת מכוני בקרה פרטיים, כאן עשינו את זה in house, תחת רשות ציבורית, רשות אחראית, שבאמת יכולה להבטיח את המטרות של היזמים ובעלי העסקים.

גם בעניין של פרו-אקטיביות יש כאן כמה נקודות שאנחנו עושים באופן שוטף, אם זה קידום עסקים שפועלים בלילה.

הקמת מגוון ערוצי קשר וכד׳, ולא ארחיב בעניין.

דיגיתל לעסקים, אהבתי את המונח שהדובר השריש, שזה בעצם להגיש בקשות בפיג׳מה, אפשר לעשות את זה בעצם 24/7, זה לא קיים בשום מקום אחר בארץ, ועל פי בדיקה שלנו, ואני אומרת את זה בזהירות, זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם.

"ישראל דיגיטלית", בשנה הקרובה אני מקווה שזה יקרה כבר בחודשים בקרובים, הולכת לרכוש מאתנו את החלק הראשון של הפיתוח ולפתח יחד אתנו את השלבים הבאים במערכת, זה משהו בתקציב של סדר גודל של 60 מיליון שח׳.

חוק רישוי עסקים: רציתי להקרין סרטון קצר אבל הדבר לא מסתייע ונמשיך מפה.

לגבי מה שאמרתי קודם-הארכת תוקף רישיונות, אנחנו רואים שרוב העסקים בעצם עברו משנה ו-3 שנים לתקופת רישיון של 10 שנים. הדבר מקל באופן משמעותי על בעל העסק- שהיה צריך כל כאשר כמובן במקביל לזה אנחנו נמשיך לעשות ביקורת עסקים בעסק עצמו, כלומר אנחנו לא נשאיר מסעדה ללא ביקורת וללא פיקוח 10 שנים עם רישיון, אנחנו נגיע לעשות ביקורת כדי לראות שהוא באמת אכן ממשיך לעמוד בתנאיי הרישיון שלו, אבל אם הוא בסדר, הכל בסדר והרישיון ממשיך. התיקון הזה בוצע ב-35 פרטי רישיון עסק בתוך הצו, סה״כ פריטים בצו-200, אנחנו מתכוונים בסבב הבא של התיקונים לגעת בעוד לא מעט פרטים בתוך הצו עצמו.

הוקמו שלושה מסלולי רישוי חדשים:

מסלול תצהיר, מסלול מזורז א', מסלול מזורז ב׳, אלה לוחות הזמנים להוצאת רישיון עסק. הכוונה שלנו הייתה מאוד פשוטה: לתת את הרישיון מאוד מהר ולתוקף זמן הרבה יותר ארוך. כאשר במצב הזה, אם יש איזושהי בעיה בתנאי הרישיון אנחנו גם יודעים לקחת את הרישיון מאוד מהר, ולכן לא צריך לחדש אותו לתקופות יותר קצרות. אנחנו רואים פה על גבי השקף את לוחות הזמנים להוצאת הרישיון, וזה לוחות זמנים שכל נותני האישור צריכים לעמוד בהם. לא נבדק תוך 21 יום- יוצא היתר מזורז. לא נבדק ב-180 יום יוצא היתר זמני, או רישיון קבוע. נגמרה התקופה שבעלי העסקים צריכים לרדוף אחרי נותני האישור לצורך קבלת הרישיון.

אנחנו רואים פה את סוגי עסקים שמחולקים על פי המסלולים החדשים שנקבעו:

חידוש רישיון, גם זה מהלך מאוד מהפכני. בעת חידוש הרישיון, לדוגמא מסעדה, אחרי 10 שנים יש להם חלון הזדמנויות מאוד קצר- לבוא לבדוק את העסק, ב-45 ימים, לא הגיעו לבדוק- יוצא רישיון. כלומר, יש איזה רצף מאוד ברור של הרישיון שמחזיק בעל עסק.

הארכת היתר זמני, כן הצלחנו להאריך את זה לשנתיים. כלומר, יש אפשרות במקרים מאוד אובייקטיביים, לדוגמא- למכון התקנים לוקח קצת זמן להגיע לבעל העסק ולבדוק את כל מה שהוא צריך לבדוק, ולכן יש לנו אפשרות באמת לתת לו לעבוד תחת רישיון זמני מאוד מאוד ברור. הקמת מרכזי שירות משותפים, כפי שאמרתי קודם, זה יחליף מכוני הבקרה הפרטיים שנבנו בחוק התכנון והבנייה. החל מה-1.1.2020 אנחנו נוכל, בשמחה רבה, להקים מרכז שרות תחת הרשות העירונית, כשכל נותן אישור צריך לשלוח נציג אחד לפחות פעם בחודש, תחת הרשות עצמה, לקבוע יום עבודה, שעות עבודה שבהן הוא מקבל את בעל העסק, נותן לו מידע, ייעוץ והכוונה, וגם עובר על הבקשות שלו לרישיון. אלה נותני האישור שיצטרכו לשבת החל מה-1.1.2020 תחת הרשות.

העברת בעלות בעסק:

נגמר הסיפור של מי שרוצה להעביר בעלות מיד ליד צריך לפתוח את כל התיק מחדש, ובעצם נשאר בלי רישיון . יש רישיון קבוע, הוא עובר לבעלים החדש עם יתרת הרישיון. כלומר, אם הבעלים הנוכחי החזיק ברישיון למסעדה שנתיים, נותרו לו עוד 8 שנים, בעל העסק החדש מקבל רישיון עסק לעוד 8 שנים.

מר פרץ:

את לא בודקת אותו

גב׳ וסרמן:

רק המשטרה- אם יש לה עניין ספציפי בבעל העסק, אם למשטרה יש איזושהי בעיה- שתודיע. כל עוד היא לא מודיעה- בעל העסק החדש מחזיק ברישיון.