תקציר

גב׳ להבי:

מכובדי, ראש העירייה שלנו - רון חולדאי, יו״ר המועצה-עו״ד ליאור שפירא, סגנים, חברי מועצה ותושבים יקרים.

ב-2018 עבר תיקון 34 לחוק רישוי עסקים-שמהווה פריצת דרך לחיי העסקים במדינת ישראל ונועד להקל על העסקים הקטנים בהליכי רישוי עסק ושימוש חורג. התיקון נולד ביוזמת הערים תל-אביב ונתניה, קיבל את ברכת ראשי הערים חולדאי ופיירברג, והובל על ידי מנהלי אגפי הרישוי בערים האלו, אצלנו על ידי איילת וסרמן ובנתניה על ידי נפתלי קרקוב. התיקון מייצר מרכזי שרות משותפים לרישוי עסקים של כל הגורמים העוסקים בתחום, מאפשר הארכת תוקף רישיונות ותוקף היתר זמני, העברת בעלות ברישיון עסק ושינוי תהליכים בנושא הנגישות.

אז קודם כל באמת מגיע כל הכבוד, זה בהחלט מהפך,

גב׳ להבי:

זה בהחלט מהפך, יו״ר הקואליציה, ורק את חלקו פרטתי. יחד עם זאת מדובר בשלד של הליך הרישוי, שתוקן ועדיין יש מה לעצב ולשפר את הגוף. עדיין אנחנו דנים במסגרת רישוי עסקים בבקשות במסגרת וועדת בניין עיר, ומנפיקים למבקשים רישיון, למשל ל-5 שנים בלבד, למרות שאפשר ל-10, ועדיין כל שנה העסקים נדרשים לחדש היתרים בתחומים שונים ומוציאים עשרות אלפי שח׳ על רישוי ואישורים. לכן אני מבקשת להעלות כמה נקודות שונות לידיעת חברי המועצה, וכמה נקודות שעל בסיסן אפשר להמשיך ולחזק את התהליך המבורך -שאתו התחלנו. אז דבר ראשון- עסק שמבקש שימוש חורג לתב״ע נדרש לשלם היטל השבחה, לכן עסקים נמנעים מלבקש ל - 10 שנים רישיון, כי אז הם יצטרכו לשלם 10 שנים היטל השבחה, זאת הוצאה כבדה. ניתן לדעתי לגבש חוות דעת של היועץ המשפטי-שיאפשר לנו לתת רישיון עסק ל-10 שנים , אבל לשלם את תשלום ההשבחה ב-2 שלבים: מחצית התשלום עם קבלת הרשיון ומחציתו -בתום 5 שנים כתנאי להארכה אוטומטית. זאת אומרת, נקל עליהם בתשלום, יחד עם זאת יהיה אוטומציה של 10 שנים.

רעיון נוסף, רעיון נוסף זה, גם כשהעסק מקבל רישיון ל-5 ואפילו ל-10 שנים הוא נדרש כל שנה לעסוק בקבלת אישורים ספציפיים חד שנתיים- מתחדשים מידי שנה. כל שנה יש רעיונות חדשים לפקידות של אותם משרדים והעלות היא עשרות אלפי שח׳. משטרת ישראל מציבה דרישות חדשות כל שנה ומבקשת אישור מחודש לעמידה בתנאיה. כיבוי אש דורש להגיש כל שנה אישור על תקינות מערכות הכיבוי והחשמל על ידי חשמלאי מוסמך. זה רק יוצאי חברת חשמל, זאת אומרת, זה אפילו לא חשמלאי, מורשה סליחה, לא מוסמך. העלויות מגיעות לעשרות אלפי שח׳ בשנה. משרד הבריאות דורש הצגת אישורים שנתיים למקור המזון המסופק על ידי העסק, ואיכות הסביבה על תקינות הארובות. כל אלה דרישות חיצוניות לעירייה אבל הן משמעותיות לעסקים בעיר, ולכן אני חושבת שעלינו להמשיך ולהוביל את הרגולציה הממשלתית ולהביא למיתון הדרישות של המדינה ולהפחתת העלויות השנתיות של העסקים-גם בכל הקשור לדרישות חיצוניות לעירייה.

יש דרישות גם שכרוכות בנו ויש להן עלות. למשל, בכל הקשור לפינוי קרטונים. אנו מחייבים את העסקים לרכישה והעמדה של דחסנית ופינוי קרטונים על ידי חברות מורשות. לא כל עסק יכול להחזיק דחסנית ויש רחובות שבהם אין מקום להעמדתם במרחב הפרטי. אין ספק שאנחנו חייבים לפעול למען איכות סביבה ולמחזור יעיל של הפסולת בעיר שלנו, ושגישת המזהם-משלם היא הגישה הנכונה לתקציב העירוני, אבל היא פוגעת בכלכלת העסקים בעיר. לכן עלינו לחשוב מחוץ לקופסה ולהציע למשל, במקום אריזות חד פעמיות, לדחוף לגישה של אריזות רב פעמיות. במקום קופסאות קרטון- לדחוף לשימוש בארגזי פלסטיק מתקפלים, רב פעמיים, ולעשות זאת, אם דרוש, בחקיקה ראשית ובשיתוף פעולה עם ארגוני העסקים, כדי שהספקת המוצרים לעיר  תיעשה מלכתחילה באריזות רב פעמיות, וכך גם העלות תיפול על היצרן והספק ולא על בעל העסק הקטן.

עוד דוגמא לשינוי שאפשר לעשות כהקלה ספציפית לעסקים שעובדים בלילה, לתקן את חוק העזר העירוני באופן שיאפשר לנו לפטור עסקים שעובדים רק בלילה- כמו בארים או מועדוני לילה מתשלום אגרת היתר לילה. הגיוני לגבות היתר לילה מעסק שעובד גם ביום וגם בלילה- כמו מסעדה או קיוסק, לא הגיוני לגבות את האגרה ממי שעובד רק בלילה וזכותו לעבוד מכורח הארנונה.

זאת ההסתכלות הראשונית, אבל תמיד הסתכלנו בעיר הזאת מעבר לרישוי-גם בהיבט של קידום ופיתוח, וראוי שתל-אביב תחרוט על דיגלה מובילות פורצת דרך מעבר לגבולות רישוי העסקים, למשל כמו שאנחנו עושים באמצעות הפרויקט המבורך-מעגל שתומך במתחמי עסקים, או באמצעות התו הירוק.

שתי הצעות נוספות לפיכך: לצד התו הירוק יש מקום לפתח תו חברתי-שיעסוק בקשר בין העסק המקומי לקהילה ולשכונה, למשל עסק שינגיש את התעסוקה ויעסיק בעלי צרכים מיוחדים או פנסיונרים, עסק שייפתח פעולות תומכות ובשיתוף הקהילה המקומית, עסק שייתן הנחה לנוער בסיכון, ישתתף ביוזמות בטיחות בדרכים, או כל מטרה עירונית שתיקבע, והכל במטרה לחבר את העסקים בעיר בצורה יוזמת למארג החיים העירוני והשכונתי.

ולסיום, אני חושבת שכולנו נחשפנו ביום שישי האחרון לכתבה ולפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, שקבע שלא יינתן עוד רישיון עסק למועדון חשפנות שמתקיים בו סחר וניצול נשים למטרות מין. פסק דין מאוד משמעותי לדעתי. עלינו לקחת את פסק הדין הזה לדעתי כמנוף לגיבוש מדיניות רישוי לעסקי מין בעיר. המדיניות צריכה, מצד אחד, להתחשב בחופש העיסוק, ומצד שני להתחשב בזכות הציבור שלא להיחשף למראות ולפעילויות שעשויות לפגוע ברגשות הציבור או שאינם הולמות ילדים בפרט. כמובן עלינו להימנע בפרט ממתן רישוי עסק לעסק שסוחר ומנצל נשים, אני לא מדברת על זה. מועדון לילה זה עסק לגיטימי, מועדון חשפנות זה עסק לגיטימי, חנות לאביזרי מין זה עסק לגיטימי. אבל גם עם כל הלגיטימיות שלהם אפשר, מתוקף סמכותנו, לקבוע עקרונות אחידים, שקופים, שוויוניים, שייושמו על ידי אגף רישוי עסקים וגורמי האכיפה העירוניים- הן בהתייחס למועדוני החשפנות, והן בהתייחס לחנויות אביזרי מין, שניהם חוקיים.