תקציר

מר ראובן לדיאנסקי- היו״ר:

שרון, נדבר עכשיו על חקלאות עירונית, גינות קהילתיות. בשנים האחרונות מספר הגינות הקהילתיות בעיר הולך וגדל. אנחנו מזמינים כל אחד ואחת כאן, אם יש לו רעיון לגבי גינה קהילתית בשכונת מגוריו לבוא ולעניין אותנו ולעניין את שרון. זה תחום מתפתח, אנחנו מאד מאמינים בזה. בכלל, כל הנושא של חקלאות עירונית, בעולם בכלל ובתל אביב, ואולי בעוד איזו רשות אחת או שתיים, זה נושאים שנמצאים בגידול ונותנים להם תשומת לב גדולה יותר.

כבר לפני 8 או 9 שנים היתה פה הכוונה מאד ברורה גם ציבורית וגם מקצועית להגדיל כמה שיותר את הגינות הקהילתיות. הרבה פעמים, בהקשר של גינות קהילתיות, זה יותר מאשר ׳העגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק׳ (הפרה זה העירייה - זה לא אישי, אף אחד שלא ייקח את זה אישי). כבר לפני 8 שנים דיברנו על יעד של 100 גינות קהילתיות. בסופו של דבר, המסגרת של מערכת היחסים בין עירייה לבין ציבור ותושבים זה שבעצם אנחנו נותנים לתושבים את הפלטפורמה, גם את התשתית וגם את ההדרכה וההסברה ואת הליווי המקצועי, אבל התושבים הם אלה שצריכים להצעיד את הגינה קדימה והם אלה שצריכים לתחזק אותה ולעבוד בה ולהפעיל אותה וכן הלאה. לזה התכוונתי כשאמרתי ׳שהפרה רוצה יותר להניק מאשר העגל רוצה לינוק׳. שרון.

מר איתן בן עמי:

מילה אחת לפני כן, רק לקשר את זה אפילו לקטע של המזון. אנחנו עובדים מאד צמוד גם עם "ירוקצ׳יק", למרות שזה פרויקט של מינהל החינוך. אנחנו מאמינים שאם ילד מגדל עגבנייה בגינה בגן והוא רואה שזה גדל ואז הוא אוכל את זה, או גזר, או כל ירק אחר שיצמח שם, יש יותר סיכוי שאחרי זה הגננת תיקח, זה לא יספיק לכולם, אבל הם יראו מאיפה זה מגיע, הם ירגישו שייכות, יכול להיות שזה יעזור גם בשינוי הטעמים. בקטע הזה זה מאד חשוב.

שרון תדבר גם על הגינות הקהילתיות, אבל היא גם תיקח אותנו, מה שנקרא, לשלב הבא, שהשלב הבא נקרא - חקלאות עירונית - מהלך מאד מעניין, ואנחנו עושים אותו כרגע. זה סוג של חשיפה ראשונה האמת, עוד לא חשפנו את זה.

מר ראובן לדיאנסקי- היו״ר:

זה המקום לחשוף, בוועדה לאיכות סביבה.

גבי שרון גרינבלט:

חקלאות עירונית - המגמה הרווחת במאה ה-21 זה בעצם התכנסות בתוך ערים ופחות באזורים כפריים ונגישות לאדמה. 91% מהתושבים בישראל חיים בערים. יש מחסור בשטחים ירוקים. פחות חיים באזורים כפריים יותר. וגם בעיר, השטחים הירוקים מצטמצמים בעיקר מבנייה. כי כמה שמגיעים יותר תושבים לעיר, ככה בונים יותר, יותר כבישים, יותר תשתיות.

בעצם אנחנו לוקחים את הגינות הקהילתיות צעד אחד קדימה ועוברים לחקלאות עירונית, שההבדל הוא שהדגש הוא על יצרנות, שבגינות קהילתיות הדגש הוא יותר על הפעילות הקהילתית.

הערכים שאנחנו רוצים לקדם ומקדמים:

חיזוק החוסן העירוני - שאומר גם מערכת גיבוי נוספת למזון טרי ובריא, נגישות למזון הזה.

קידום ביטחון התזונתי - שזה אומר חשיפה בעצם למזון בריא. באזורים שהם מוחלשים יש פחות מודעות למזון בריא. אני זוכרת שהייתי עם רות באיזה כנס במזרח העיר ושמענו שיש איזה גן שעשועים שם שיש שם מוכר פיצות וזה מה שהילדים אוכלים כל אחר הצהריים שם כשהם משחקים. ההורים לא מביאים איתם כל מיני ירקות או פירות, והילדים בעצם חיים שם על פיצות.

יצירת ערך חינוכי-חברתי - שזה כמו בגינות הקהילתיות בעצם, שזה חיזוק שכונות וחיזוק קהילות סביב גידול המזון.

מעורבות בפעילות חברתית - שוב, אותו דבר, חיזוק השכונה, הגדלת הקהילה, חיזוק הקהילה.

מעגלי ההשפעה שיש סביב החקלאות העירונית:

עידוד יצרנות מקומית - זה פחות לקנות במקומות אחרים, אלא יותר לייצר בעצמך, שזה עידוד גידול ביתי וצריכת ירקות ופירות.

הקניית ידע וכלים לתושבים - לגדל בעצמם.

שימוש בשטחים לא מנוצלים - שבעצם אם מגננים על גגות, מתפנים אלפי דונמים לגידול, שאין לנו על הקרקע בעצם, שזה מבוזבז נכון להיום. חצרות בתי ספר או שטחים מתים, שזה אדמת בור למינהו, שטחים מוזנחים שהיום אנחנו מקימים עליהם גינות קהילתיות, הן הופכות לשדה פורח.

מר משה חיים:

יש כבר פרויקט כזה של גינה של ירקות?

גבי שרון גרינבלט:

יש 47.

מר משה חיים:

שמייצרים בהן ירקות ממש?

גבי שרון גרינבלט:

בוודאי. 47 בקהילות, ועוד בבתי ספר וגני ילדים, יש עוד 250.

מר איתן בן עמי:

בחודש הקיימות הקרוב אנחנו נחנוך את הגינה ה-50.

מר משה חייס:

והם לוקחים את זה הביתה ואוכלים ועושים סלטים?

גבי שרון גרינבלט:

כן.

מר איתן בן עמי:

יש מסיבות סלט. יש חתונות בגינה, אנשים באים להתחתן.

גבי שרון גרינבלט:

המון אנשים הופכים לטבעונים ולאנשים הרבה יותר בריאים בזכות זה שהם מכירים את האוכל שהם מגדלים. והילדים שמגדלים את האוכל גם יותר מתחברים לירקות.

השפעה נוספת זה - הרחבת המגוון הביולוגי שיש לנו בעיר - בעצם בעיר רוב מה ששתול זה צמחי נוי שהם יותר מדלדלים את הקרקע ומבזבזים מים. בגינות קהילתיות וחקלאות עירונית אנחנו משתמשים במגוון של צמחים שלא משתמשים בהם בגינון הנוי, שהוא מעבר לירקות עצמם. זה צמחים שהם רב שנתיים וצמחי תבלין, שגם מושכים אליהם, זה מן מעגל כזה, זה גם מושך חיות נוספות מעבר לזבובים ויתושים - מגיעים דבורים, מגיעים קיפודים.

צמצום אי החום העירוני - כמובן, כמו שאנחנו יודעים, כמה שיותר צמחים ככה פחות חם. אני קראתי שבדרום העיר למשל (אני גרה שם) חם יותר ב-7 מעלות מאשר בצפון העיר בגלל שצפון העיר הרבה הרבה הרבה יותר ירוקה. 7 מעלות זה פסיכי, הבדל פסיכי בתל אביב.

מר משה חייס:

הנתון זה נשמע לא הגיוני.

מר איתן בן עמי:

קודם כל הוא לא הגיוני. יש לנו את המפה המדויקת עכשיו.

מר משה חייס:

הוא נשמע לא הגיוני. זה פער גדול.

מר איתן בן עמי:

פער גדול, כי הבנייה פה, בעיקר במרכז העיר, תוכנית גדס, הוא בנה כמו שצריך, גם עצים במרחב הציבורי וגם עצים במרחב הפרטי, שנותנים צל למרחב הציבורי. בעוד שבדרום העיר יש מדרכות מאד צרות, אי אפשר לשתול עצים, יש שם בעיה. אבל בשביל זה עכשיו, אחרי שגילינו את הנתון הזה, עשינו עבודה עם אוניברסיטת קולומביה ונאס״א, במסגרת הארגון הזה של C40 אנחנו מכינים תוכנית להתערבות, הם נתנו לנו תחזיות עד 2080.

מר משה חייס:

לייצב את המעלות פחות או יותר? זו המטרה?

מר איתן בן עמי:

להוסיף ירוק שם ולקרר את שפירא. יש לנו כמה התערבויות שהם היו פה עם אדריכל העיר ומהנדס העיר, והולכים לעשות את הפיילוטים של איך לקרר את המרחב הציבורי שם.

גבי שרון גרינבלט:

שיטות גידול - בעצם לגדל את המזון לא חייבים קרקע, לא חייבים גינה גדולה, לא חייבים גג, אפשר לעשות את זה גם במאונך, במאוזן, או באדניות בבית, או בכיסי שתילה כמו שאתם רואים בתמונה עם החסות, או ממש על שולחנות בשיטה הידרופונית ושיטה אקוופונית, שזה עם דגים, או על קרקע שמונחת בעצם על שולחנות בבית, במרפסת, בגג, לי עצמי יש גינת מרפסת.

מה שאנחנו רואים במצגת, אלה 3 מודלים של גידול מזון על גגות, שזה לא בארץ. חלק מהמודלים זה מסחרי, חלק מוסדי, חלק יצרני. כל אחד זה מודל אחר. אנחנו גם בתל אביב מנסים עכשיו לגבש את המודל שמתאים לנו. יש פה עוד דוגמאות מהעולם.

מה שאתם רואים בתמונה העליונה, איפה שכתוב World’s largest urban farm - זו הדמיה של גג יצרני בפריז, שהולך להיפתח בתחילת 2020. זה הולך להיות גג יצרני מסחרי. למטה אנחנו רואים חוות גידול תותים, גם בפריז, שהיא אחת הערים המובילות בעולם בתחום החקלאות העירונית. ומצד ימין - גג בניו יורק, שבניו יורק האוריינטציה היא יותר קהילתית מוסדית, גם כן, גינת ירק על גגות, שאת זה בתל אביב עוד לא התחלנו. אנחנו עכשיו מגבשים מסמך מסגרת והמלצות למדיניות. אנחנו מנסים למצוא את המתווה שהכי מתאים לנו פה בעיריית תל אביב יפו. יש לנו 3 מודלים, אנחנו צריכים לבחור. כל הפרויקט עצמו הוא ממש בחיתולים.

מר ראובן לדיאנסקי- היו״ר:

יש מסמך מדיניות של משרד החקלאות בהקשר של חקלאות עירונית?

גבי שרון גרינבלט:

כן, יש.

מר ראובן לדיאנסקי- היו״ר:

מתי זה יצא?

גבי שרון גרינבלט:

לפני כמה שנים. הוא קצת פחות מעודכן אבל בוא נגיד.

אלה כבר תמונות משלנו - המצב הקיים בחקלאות עירונית כרגע בתל אביב - מצד ימין אתם רואים מתמונה של גינה שזה סטארט-אפ שלנו, גינה שמותאמת לקשישים. הערוגות שלהם בגובה המותן, ככה שלא צריכים להתכופף לשבור את הגב. הם מגדלים בעמידה. זה אדניות מוגבהות. מגדלים ירקות. מה שאתם רואים שם זה שעועית. זה במרכז הגאה בגן מאיר.

גבי מירלה מיכלוביץ:

איך הגעתם לקשישים?

גבי שרון גרינבלט:

הם הגיעו אלי. מה שאיתן הסביר בהתחלה, שבעצם התושבים הם אלה שפונים אלינו, אנחנו לא פונים אל התושבים. ופונים אלינו מכל סוגי האוכלוסיות, קבוצות, שכונות, לכל אחד יש צרכים מעט שונים.