תקציר

גב׳ קשת:

תודה.

השבוע חל יום האישה הבינלאומי. לצד החגיגות, מחובתנו כמובן לציין מה עוד נותר לשנות ולפעול בכל יום, לאורך השנה כולה, לתיקון אי השוויון המגדרי.

מצבן של הנשים בעיר מעיד על אי שוויון גורף בייצוג ובחלוקת המשאבים, בתעסוקה וכלכלה, בתרבות ובחינוך, בביטחון האישי ובמרחב הציבורי, בדיור, ברווחה ובבריאות וכן הלאה. אלימות מינית ומגדרית קיימת בכל המגזרים והחברות, אך הפגיעות ביותר הן נשים-אשר חשופות לאלימות רק בשל היותן נשים ורק בגלל שמעמדן החברתי מאפשר זאת. זו אלימות שניזונה משנאת נשים ומופעלת נגד נשים מעצם היותן נשים. כאשר מצטרפות אליה תפיסות חברתיות של שנאת האחר, שנאת השונה ושנאת הזר, לצד לגיטימציה להפעלת כוח כנגד מי שיוצא מגבולות הנורמה-האלימות כפולה ומכופלת. זה המצב בתל-אביב, נשים באשר הן-כהות עור, עניות, בזנות, מחוסרות דיור, מזרחיות או דוברות רוסית, פלסטיניות, קשישות, נשים על הרצף הטרנסי, מהגרות, בעלות מוגבלויות ועוד- חשופות לאלימות רבה יותר מאחיותיהן במרכז ובצפון העיר. האלימות הכפולה הזאת ניכרת בהזנחה המבנית רבת השנים מצד הרשויות ובהנצחת דרום תל- אביב כשטח הפקר.

את קולן של נשות הקהילות הללו, הסובלות מהדרה כרונית, אני באה לנסות להשמיע היום. מזה שנים תושבות דרום תל-אביב, וביתר שאת תושבות שכונת נווה שאנן סובלות מריכוז של תופעות שוליים חברתיות בשכונות מגוריהן, שמרסקות את המרקם השכונתי ודוחקות אותן אל מחוץ לשכונות ולקהילות שבהן גדלו וחיו. השכונות הפכו למוקד סחר בנשים ובסמים ומשמשות קרקע פורייה לאלימות כלפי נשים. המצב הלא שוויוני הזה מתאפשר, בין היתר, בזכות העלמת העין ההיסטורית של הרשויות ומדיניותה לרכז את הגורמים המסוכנים של העיר באזור זה. כפי שטוענת הדס צור -שחקרה את ההיסטוריה המרחבית של הזנות בתל-אביב- תהליך תחיקתה של הזנות אל שולי העיר ובפרט אל דרום תל-אביב הוא חלק מתהליך של ניקוי העיר מזנות רחוב. אחד התנאים המרכזיים שאפשרו ריכוז הזנות בדרום תל-אביב היה פתיחת התחנה המרכזית החדשה ופינוי התחנה המרכזית הישנה והותרתה כחור השחור של העיר -שאליו נכנסו חנויות למוצרי מין, מכוני עיסוי ושאר מרכיבי תעשיית הזנות. כל התופעות הפסולות האלה התקבלו, כאמור, על ידי הרשויות בשוויון נפש ובעידודן. ניתוב וריכוז מצוקות אלה אל שכונות דרום תל אביב חושף תדיר את תושבי, ובעיקר תושבות דרום תל-אביב למפגעים שאין ביכולתן להתמודד אתן. גינת לוינסקי אינה משכנם הטבעי של סוחרי הסמים, ושדרות הר ציון או רחוב הגדוד העברי אינם ביתם הטבעי של סוחרי הנשים. המדיניות המכוונת של תחיקת גורמים עברייניים לשכונת נווה שאנן במסגרת ניקוי מרכז העיר ואזור לבונטין-גן החשמל והעלאת ערך הנדל״ן שם- הם בין הגורמים המרכזיים שאחראים למצבה של השכונה. נשים קורבנות של סחר בנשים וסחר בסמים גוססות בחצרות אפלות, נערות וזקנות נאנסות, מוכות, נשדדות ונרצחות הן מחזה שכיח במרחב הציבורי של דרום העיר. מרגע שמחשיך-מפחיד ממש ללכת ברחובות המסוכנים, לכן התושבות מדירות את רגליהן מהמרחבים הציבוריים בשכונותיהן.

הגיע הזמן לשים קץ לשורה ארוכה של מחדלים חמורים -שהפכו את דרום תל-אביב לאזור אסון חברתי וסביבתי. עיריית תל-אביב יפו חייבת לעשות הכל כדי להגן על התושבות והתושבים ולפעול לרווחתן. לא יתכן שנשים -ישראליות ומהגרות כאחת-יהיו חשופות לתקיפות ולהטרדות ברחובות העיר, בעוד הסרסורים והזנאים פועלים בראש חוצות ובאין מפריע. לא יתכן ששכונות שלמות יישארו בלי נגישות לטיפול רפואי. לא יתכן שקהילות שלמות יחיו בין ובתוך מפגעים בטיחותיים ותברואתיים. נדרשת התערבות של העירייה לטובת התושבות והתושבים הנוכחיות ולא לדחיקתן, גם ובעיקר במקומות שבהם המדינה מסרבת להתערב.

גב׳ קשת:

תודה.

הרבה מאוד פעולות יש ביכולתנו לעשות, למשל-שינוי סדרי העדיפויות באכיפה. המשטרה ופקחי סל״ע חייבים להגביר באופן משמעותי את האכיפה על סוחרי הסמים בנווה שאנן, כמו שהם פועלים בשכונות המרכז והצפון. נכון להיום, למרות שיש שיטענו לאכיפה מוגברת בדרום העיר- במבחן התוצאה סוחרי הסמים עדיין פועלים בלב שכונות המגורים בדרום תל אביב ובעיקר בנווה שאנן.

הקמת מינהלת ייעודית למידור תופעת הזנאות והסחר בסמים, שתתבסס על שיתוף פעולה בין גורמי שיטור, רווחה, בריאות, חברה אזרחית ועירייה, ובשיתוף נציגי הקהילות בשכונה ותגבש מתווה פעולה רב שלבי למניעת שימוש בסמים, טיפול ושיקום מכורות ומכורים, דרות ודרי רחוב ונשים ונוער בזנות, והקצאת תקציבים לכל אלה.

שיפור מסיבי של תאורת רחוב רציפה כמרכיב חיוני בתחושת הביטחון של תושבות ותושבים בכלל ושל נשים בפרט, וכן מדרכות תקינות ונוחות להליכה, תחנות אוטובוס מוארות ומקורות.

הקמת מרכז העצמה לנשים, ובעיקר כאלה שהן מאוכלוסיות מוחלשות ומודרות -המנועות פעמים רבות מנגישות למידע ונעדרות ממקורות ההעצמה. המרכז ישרת את כלל אוכלוסיית הנשים מכל רחבי העיר ובכלל בארץ, בדומה למשל למרכז הגאה שפועל בחסות העירייה ומספק שרותים לאוכלוסיות הלהט״ב מכל העיר והארץ. מרכז כזה יוכל להיות אבן שואבת לנשים רבות וייזקף לזכותה של תל-אביב יפו-כעיר הראשונה שבה פועל מרכז חשוב כזה.

עריכת סקר עירוני מקיף, בדומה לסקר שנערך ב-2011 מטעם קמ״א, היחידה לקידום האשה בתל-אביב יפו, בשיתוף עם מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ושתיל, שיבחן את הביטחון האישי של נשים בעיר, אחרי עשור כמעט שבו נערך הסקר הקודם, ויכלול גם פילוח לפי אזור מגורים-שהיה חסר באופן בולט ומטמיע בסקר הקודם-שממנו עלה כי 83% מכלל הנשים המתגוררות בתל-אביב יפו הוטרדו מינית לפחות פעם אחת בחייהן במרחב הציבורי.

למעשה, כל אחת מהוועדות העירוניות יכולה לתרום את תרומתה הייחודית לקידום ושיפור מצבן של הנשים בעיר: הוועדה למיגור אלימות, הוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים, וועדת חינוך, הוועדה לקידום מעמד הילד, הוועדה לקידום מעמד האשה, הוועדה לבינוי ותשתיות, הוועדה לזכויות האדם.

לכן אני מבקשת שהמועצה תעביר לכל ראשי הוועדות הרלבנטיות שצוינו, כל אחת בתחום אחריותה, לדון בנושא במהלך חודש מרץ - העומד בסימן יום האשה הבינלאומי, ולא יאוחר מחודש יוני 2019.

תודה רבה.