מגיפת הקורונה והשלכותיה על החברות העירוניות בעיר תל אביב - יפו :
ישיבת מועצת העיר תל אביב יפו - 34
יוזם: דמאיו-שרעבי גל
קטגוריה: רשות כללי
תקציב לאישור: ש'ח
סוג דיון: נושא לסדר יום של חבר מועצה
תקציר
מר שרעבי:
מכובדי ראש העירייה. יו"ר המועצה, חברותי וחברי למועצה.
במשך שנות פעילותי בשוק העסקי והן בעולם הציבורי הספקתי להכיר את התאגידים העירונים, מבפנים, מבחוץ, מלמעלה, מלמטה ומכל כיוון, כמי שצרך שירותים, נתן שירותים, ובמסגרת תפקידי בשירות הציבורי.
אם אני מסכם את מהותם, במשפט אחד, האתגר המשמעותי של התאגידים העירוניים הוא לתת שירות מקצועי ואיכותי, ובאותה הנשימה התייעלות כלכלית, חסכון במשאבים ובבירוקרטיה, תוך התבססות על מקורות מימון חיצוניים, בקיצור לתת לתושב שירות איכותי בפחות כסף ציבורי.
בעיר תל-אביב יפו יש למעלה מ-25 תאגידים עירוניים העוסקים בספקטרום רחב של תחומים, מתרבות וספורט ועד לחינוך ותשתיות. כל תאגיד עוסק בתחום אחר, עם צרכים שונים, ושדה עבודה משתנה, כך שבפועל הקורונה מחד דרשה מכולם להיות עם האצבע על הדופק ומאידך גרמה לאחרים לחשב מסלול מחדש.
תאגידים עירוניים העוסקים בתשתיות ובפיתוח כמעט לא הרגישו את מציאות הקורונה, ואף חלקם צמחו בשל התנאים הנוחים שנוצרו. כל שנדרש מהם זה להיות ערניים לשינויים ולפעול בהתאם.
לעומת זאת, תאגידים עירוניים אשר הקהל, ההתקהלות ומסה של אנשים- הם חלק בלתי נפרד מפעילותם, מה שמשותף ללמעלה מ-60% מהתאגידים, הם הנפגעים העיקריים ממגפת הקורונה. תאגידי התרבות: הקאמרי, בית לסין, היכל התרבות, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון תל-אביב לאמנויות, אתרים, גני יהושע, אקספו תל-אביב, היכלי הספורט, עיר עולם ותיירות ועוד.
במהלך כל התקופה התאגידים נדרשו לחשב מסלול מחדש וחלקם אף איבדו כ-90% מהכנסותיהם. לעומת זאת, מרבית ההוצאות-הוצאות הקיום נותרו על כנן. שכר עובדים, חשמל, ארנונה, מים ותפעול שוטף של המתקנים.
יתרה מכך, התאגידים העירוניים נפגעו מעצם היותם חלק מהמערכת הציבורית. עסק, חברה פרטית זכו להנחות בתשלומי המיסים ולפיצויי מענקים מהמדינה על אובדן הכנסה. התאגידים העירוניים, בשל הבעלות העירונית, לא נכללו בקטגוריה למתן כל פיצוי על אובדן הכנסה ובנוסף לא זכו לכל הקלה בתשלומי המיסים השונים.
מציאות זו יצרה סביבה מאתגרת, מורכבת וכמעט שאינה אפשרית עבור התאגידים העירוניים. בעת ובעונה אחת נדרשו לצמצם את העלויות השוטפות דרך סגירת מתקנים ועד צמצום עובדים, ובאותה נשימה נדרשו לחפש מקורות הכנסה נוספים-שלרוב אינם קשורים DNA-b של החברה העירונית. למשל, אקספו תל-אביב החלה להשכיר מחסנים למשרד הבריאות, היכל שלמה יצר ערבי דרייב-אין, פעילות DVD, של הסינמטק, ומוקדים לחיסונים ובדיקות של שפעת וקורונה. כך שהקו המנחה של אותם תאגידים עירוניים שנפגעו מהקורונה במהלך כל השנה האחרונה עסק בצמצום עלויות האחזקה וביצירת אפיקי הכנסה נוספים. ברמת המיקרו התאגידים העירוניים מנהלים קשרים עם ספקים, זכיינים, שוכרים ולקוחות, לאור המציאות הכלכלית של תקופת הקורונה גם תנאיי ההתקשרות של הספקים, הזכיינים והשוכרים דרשו שינוי.
לסיכום, תאגידים עירוניים הם הזרוע הביצועית של העירייה והם מרכיב חשוב של המגע בין התושב לבין השירות העירוני. בשל שגרת הקורונה המורכבת ולאור הגעת החיסונים- המקנים אופטימיות לחזרה לשגרה, אני מבקש לערוך דיון בהנהלת העירייה בנוגע לתאגידים העירוניים והתמודדותם בשגרת הקורונה, חזרתם לשגרה מלאה ואופן התארגנותם להמשך -לאור השפעת הקורונה לטווח קצר וארוך.
סקירה של הפעילות בתאגידים בתקופת הקורונה ומידת הפגיעה.
כלכלה מעגלית: לאור התוצאות של הסקירה של התאגידים בעקבות השלכות הקורונה- יש מקום לקיים חשיבה נוספת לגבי ערוצי פעילות נוספים- חדשים של התאגידים, מעבר לקיימים.
עבודה משתנה, כך שבפועל הקורונה מחד דרשה מכולם להיות עם האצבע על הדופק ומאידך גרמה לאחרים לחשב מסלול מחדש.
תאגידים עירוניים העוסקים בתשתיות ובפיתוח כמעט לא הרגישו את מציאות הקורונה, ואף חלקם צמחו בשל התנאים הנוחים שנוצרו. כל שנדרש מהם זה להיות ערניים לשינויים ולפעול בהתאם.
גיבוש כלל התאגידים העירוניים דרך מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15 , ולהוביל דרך ממשלתית לפיצוי, לתמיכה בתאגידים העירוניים לאור משבר הקורונה.
תודה רבה.
החלטה: ההצעה לסדר היום מועברת לוועדת ההנהלה.