תקציר

גב' רות שטסל ויינר:

תודה רבה. בעצם, כשאנחנו באים לייעץ לאחד מהגופים העירוניים, אנחנו מסתכלים במשקפיים של שש המטרות האלה:

איך אני מפחית צריכה של מזון אולטרה מעובד ומעודד בישול ביתי. גם היום, אם אני רוצה לעשות תוכנית התערבות בגנים, גם לצד השינוי שיש לי בארוחה, אני לוקחת את הארוחה כהזדמנות חינוכית ואני רואה איך אני מעודדת את הצוותים ובכלל את ההורים לבשל יותר בבית.

איך אני מעודדת אכילה של פירות וירקות - זה יבוא לי לידי ביטוי בתפריטים שאנחנו נפתח בעתיד, לראות איך אנחנו מעלים גם את המגוון, לא רק כפירות וירקות אלא גם בתוך מגוון של המזונות, לראות איך אני משלב במקום להשתמש בחומרים שהם מעובדים, אני מייצר ערכות לקציצות או דברים כאלה שהם ממש ברמה של להכניס יותר ויטמינים לאוכל.

הנושא השלישי זה עידוד אכילת דגנים מלאים וקטניות - כולנו מכירים את זה, שכדאי לאכול דגנים מלאים. ממה שעשינו במחקרים, לא בדיוק משקי הבית יודעים איפה נמצאים הדגנים המלאים והקטניות המלאות שאפשר לעשות איתם באמת תבשילים מעניינים. יש לנו תוכניות גם להטמיע את זה וגם במסגרת התפריטים. היום לדוגמא, ההמלצה של משרד הבריאות, היא שיהיו 100% דגנים מלאים, אבל בפועל, בגלל הטעמים, לא בכל הערים יש הטמעה של זה. יש ערים מסוימות שכבר התחילו את הנושא של ההטמעה לפני מספר שנים והיום כבר הילדים רגילים, החך רגיל לאכול למשל פסטה וקוסקוס ואורז כולו 100% דגנים מלאים. פה בתל אביב זה מתחלק - יש מקומות שזה יותר, יש מקומות שזה פחות. אבל גם משרד הבריאות הבין שעכשיו מה שרוצים להטמיע, רוצים להטמיע עד 50%. הם כתבו בהנחיות שלהם - הסטנדרט זה 100%, אנחנו מבינים שגם נקבל מצב שהוא תקין שזה חצי. נושא נוסף זה עידוד שתיית מים והפחתת שתיה מתוקה.

נושא נוסף - הפחתת בזבוז מזון.

ונושא אחרון - ארוחות משפחתיות משותפות.

....

גב' רות שטסל ויינר:

התהליך של המעבר לרב פעמי הוא בעצם קצה קרחון של תהליך עמוק יותר, שהוא בעצם תהליך הוליסטי של בחינה של מערך ההזנה ויצירת אקלים עירוני לספק ארוחות צהריים איכותיות יותר ובריאות יותר לילדים.

לצורך כך קם צוות מקצועי שמייעץ ברמה כלל אגפית. זה לא רק אנחנו עובדים עם עצמנו, אנחנו עובדים מול מינהל החינוך, מול הרכש, גם להבין את המצב הקיים וגם לבחון אפיקים של פיתרונות.

יש פה עמידה וקשר עם הרגולציה, גם עם המשרד להגנת הסביבה וגם עם משרד הבריאות, לראות שאנחנו נלך איתם בקנה אחד. ולשמור בעצם על ההתייעלות, תוך שמירה על עקרונות הקיימות. בשביל זה אנחנו פה. ובעצם המהלך הראשון שיצא זה - חד פעמי OUT ורב פעמי IN . אנחנו כולנו יודעים את הנזקים מהפלסטיק לסביבה ולבריאות, וזה לא המקום, אלא מה שבאנו להגיד זה שאנחנו כרשות לאיכות סביבה וקיימות, באמת היה פה מהלך שהוא בבתי הספר ובגני הילדים, באמת החלטה רצינית ואמיצה. ועם זאת, חשוב להגיד שזה איזה שהוא תהליך עירוני שנעשה. אנחנו ברשות לאיכות הסביבה, יש אירועים שהם ללא פלסטיק, יש התכנסויות וגם אנחנו בתוך העירייה מוציאים את הפלסטיק.

מר איתן בן עמי:

יש לנו ערכה כזאת רב פעמית שאנחנו מחלקים לאנשים. שוטפים ומחזירים לנו. ערכה עם כוסות ומה שצריך, רב פעמי, מקבלים את זה כמו במזוודה, משתמשים.

גבי רות שטסל ויינר:

בעצם אנחנו מסתכלים במוסדות החינוך, הקמנו גוף מייעץ, אנחנו ארגון ותקינה, יחד עם נציגים של מינהל החינוך, יחד גם עם חברת ייעוץ שעובדת איתנו, עשינו ועושים עדיין סיורים בגני הילדים ובבתי הספר ובמפעלים, בכדי לבחון את המצב הקיים. ההחלטה כרגע לעבור לרב פעמי היא החלטה שצריכים לראות איך מטמיעים אותה. אז לכולנו ברור שיש פה רווח כלכלי וסביבתי, ובעצם מה שאנחנו בוחנים עכשיו, לראות איך אנחנו מטמיעים את זה בשטח ואיך נכון מבחינת צוותי החינוך.

יש 12 תוכניות שונות בעיר שמרכזות ארוחות צהריים לילדים. כל תוכנית נמצאת היום בשלב אחר. זה שאנחנו החלטנו שעכשיו מעבירים בבתי ספר לקופסת lunch box זה לא אומר שכולם יכולים ישר לעשות copy-paste לכולם. יש בתי ספר שהיום מתנהלים על ידי עמותות הורים באופן עצמאי. בית ספר אחד עצמאי ומה שיש שם מבחינת התפריט אמנם מאושר על ידי יובל חינוך, אבל אין לנו איזו שהיא נגיעה או סמכות כרגע לראות ולהגיד להם. והם כבר אוכלים ברב פעמי. הם בכלל לא היו צריכים אותנו. יש אחרים, שהם אוכלים מטעם פרויקט ההזנה של משרד החינוך, הם אוכלים בכלל בחמגשיות, אין להם בכלל את המקום של להעביר מכלי מרכזי לצלחות של הילדים. ולכן אנחנו עוברים עכשיו ובעצם ממפים את המצב הקיים, בשביל להבין מה צריך להיות, איפה אנחנו כרשות לאיכות סביבה וקיימות והצוות הזה, צריך לעשות את השינוי. האם צריך לעשות הדרכות מרוכזות? האם צריך לשים אנשים בבית הספר? האם צריך לעשות אולי סרטון? יש המון המון המון אפשרויות בין ההחלטה לבין איך שאנחנו מיישמים את זה, ואנחנו שם, עובדים עם מינהל החינוך.

ברמה של הרווח ומה בעצם עשינו - יש לנו בעצם מפרט שמדבר, יחד עם חברת ׳סיסטמה׳ והיועצת שלנו ד״ר חגית אולנובסקי, יצרנו מפרט שממליץ למינהל החינוך והרכש לקנות מספר כלים. בגלל שזה בתהליך של מכרז אני לא יכולה עכשיו לפרט.

מר איתן בן עמי:

את לא צריכה. זה יותר פשוט. המעבר לרב פעמי הוא קודם כל החלטה היסטורית בעיריית תל אביב. ואגב, המנכ״ל גם החליט שכל בניין העירייה הופך להיות רב פעמי. זה גם התקדם. יש פה מהלך שלם של הבנה שגם אנחנו צריכים לתת דוגמא אישית וגם אנחנו צריכים לתמוך במהלך שהוא לא פשוט.

אני הייתי באחת ההצהרות הקודמות - להוציא פלסטיק מהחופים. יש כאן כמה עיריות שהצהירו את זה. אמרו - למה אתם לא מצהירים? אנחנו אמרנו שאנחנו לא מצהירים, אנחנו רוצים לבדוק מה יש, איך עושים את זה, איך אפשר לאכוף את זה, מה התקנות, מה מותר, מה אסור, יש עסקים, יש תושבים וכוי. והאמת, שמהערים שהצהירו את זה לא קיבלנו תשובות חד משמעיות מה הם עושים. אותו דבר ברב פעמי.

מר ראובן לדיאגסקי- היו״ר:

אני חייב להשלים ולומר, שכבר לפני חודשיים כינסתי דיון, שאיתן היה בדיון, וחברת אתרים שהיא זאת שמנהלת את רצועת החוף לקחה חלק בדיון, וגורמי מקצוע נוספים, כאשר המטרה היא לעשות תוכנית אמיתית שאני מאד מקווה, ולא רק מקווה, אנחנו גם עובדים שזה יקרה, שלקראת עונת הרחצה הקרובה יהיו לנו בשורות מאד משמעותיות לגבי סוגיית החד פעמי בחופי הים. אנחנו בוחנים עכשיו האם צריך להיעזר גם בחקיקת חוק עזר שמסדיר בעצם את ההוצאה של הפלסטיקים. יש שיתוף פעולה מאד יפה של הזכיינים לגבי הנכונות להפחתה. יש מספר בעיות שצריך יהיה להתגבר עליהן ולראות איך מתגברים עליהן. אבל יש נכונות. יש אווירה מאד חיובית, שאתם תרמתם לה לא מעט, בחודש-חודשיים- שלושה האחרונים בעיריית תל אביב, גם בדרג המקצועי וגם בדרגים האחרים, לעשות מאמץ שהרבה חזיתות שהיו עד היום משתמשות בכלים חד פעמיים, יתכנסו לאיזה שהוא מקום של הפחתה מאד משמעותית. איתן הזכיר את הבניין הזה, או בעצם את כל בתי העירייה, כי העירייה מפוזרת בהרבה מאד מקומות. גם מינהל ההנדסה יצטרך לעבור לכלים רב פעמיים שהוא נמצא ברחוב פילון, לא רחוק מכאן, בשדרות בן גוריון. הבניין הזה ומקומות נוספים שהעירייה בעצם מפעילה בהם משרדים. וחוף הים, ויהיו אני מניח עוד הרבה התפתחויות.

חזרתי לא מזמן מריו ובריו אי אפשר לקבל בשום מקום קש מפלסטיק. כל הקשים הם מנייר.

....