תקציר

מר ארז ניסים - מנהל אגף תברואה וניהול פסולת:

אפתח ואומר שבנושא המחזור העיר תל אביב במהלך השנים האחרונות עשתה כברת דרך בתחום.

אין ספק שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום ולא שאנחנו יכולים 'לנוח על זרי הדפנה', אבל עברנו איזה שהיא כברת דרך, שאתייחס אליה.

בקונספט צריך לקחת את המכלול הכולל, שיש לנו כאן;

בשנה שעברה, ברמת ההיקף היה לנו כ-404 אלף טון אשפה מהעיר. זה לא מעט. סדר גודל של בערך כ-1,300 טון ביום שאנחנו מוציאים מהעיר.
אם מדברים על סדר גודל, לשם השוואה של עיר כמו ירושלים, עם כ-900 אלף תושבים, עם שטח גדול יותר - שם בערך זה כ-1500 טון (אולי קצת פחות) ליום, ואז אנחנו מבינים שתל-אביב, למרות שמספר התושבים הוא קטן יותר וגם השטח קטן יותר, עדין הכמות היא גדולה מאד. הדבר נובע כמובן מיוממים, מכך שנכנסים כמיליון איש שנכנסים לעיר, בשל ההסעדה והמלונאות, תיירות וכל התחום הזה שגם מייצר נפח אשפה לא קטן.
אתגר נוסף שיש לנו בעיר, שאתו אנחנו מתמודדים - זו המחויבות של מי שגר בעיר תל-אביב. יש לנו אחוזי השכרה גבוהים בעיר, יש תנועה של תושבים, הרבה צעירים שנכנסים לעיר. יש הבדל בין תושב של העיר, שיש לו מחויבות לעירו ולמקום שלו. אין ספק שאוכלוסיית הזרים משפיעה מאד ותיירים שמגיעים. על כן צריך לראות איך קושרים את כל האוכלוסיות השונות האלה לתוך החזון העירוני.
מעבר לאילוצים העולמיים והתקציביים - המחירים בעולם גם של מחירי הקרטון וגם של הנייר בבורסת הניירות והקרטון הם ממש בצלילה. אני שמח להגיד, שהנהלת העירייה כאן לא רואה את זה בהיבט הכלכלי. כי אם היינו מסתכלים על זה רק בעין הכלכלית, בודאי שהיינו עושים פעולות נוספות כדי להתקדם.
אני אציג את מירב הזרמים השונים ומה יש בעיר ואני אפרט קצת בעל פה, כאשר בסוף אציג מה עשינו ומה אנחנו הולכים לעשות בעתיד. בסך הכל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין ביחד עם איכות הסביבה, עם איתן בן עמי ועם אור ביגר וראובן 'שיושב לנו על הראש' ובצדק, והוא עושה זאת ברמה שבועית. ביחד כולנו חושבים איך לקדם ולעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.
בנושא של נייר עיתון וקרטון קל - מכלים כחולים

o בעיר מוצבים כ-7.700 מיכלי אצירה למחזור נייר

o בעיר 33 סבבי פינוי לפי איזורים (זה לא מעט).

o המסה המרכזית היא בחבל צפון כ-2100, מעבר לירקון כ-4000, היתר במרכז, במזרח, דרום ומעט ביפו.

אני יכול להגיד, מבחינת משקלים, בשנה שעברה עמדנו על כ-1550 טון נייר בשנה ואיננו רואים עליה. למרות שב-2017 הייתה לנו עליה, כאשר היה לנו 1262 ובשנה שעברה עלינו בערך בכ-300 טון.

בנושא של הנייר, בחלק מהמקומות המדיניות העירונית היא שאיננו מציבים מיכלים במרחב הציבורי, משתדלים שלא להציב במרחב הציבורי מיכלי אצירה ופועלים בצורה די נמרצת להכניס את הכל פנימה, למרחב הפרטי, מאחר שכל מה שנשאר במרחב הציבורי,לצערי, הופך להיות ערימת אשפה מסביב שמפריעה להולכי הרגל.

גבי איריס:

למי שייכים המיכלים האלה?

מר ארז ניסים - מנהל אגף תברואה וניהול פסולת:

הכל שייך לעירייה. אבהיר שעיריית תל אביב בניגוד לרשויות אחרות בארץ, כאשר לתושב נשבר המיכל הירוק העירייה היא זו שמחליפה לו את המיכל על חשבונה. פונים דרך המוקד או אלינו ומקבלים, אלא אם כן זה בנין חדש ואז במסגרת טופס 4, מחויבים למיכלי אצירה שנקבעים בטופס האכלוס. בכל מקרה, אנחנו מנפקים ומספקים. לצורך העניין בשנה שעברה

הוספנו 2400 מיכלי אצירה כתומים בעיקר בחבל צפון, מיכלים שלא היו (כמובן שהעירייה רכשה הכל). גם כאשר המיכל נשבר או המכסה - העירייה מבצעת את כל התחזוקה.

גבי אילנה קוזניץ:

האם יש לכם נתונים, כמה זה הוציא מהפח הירוק?

מר ארז ניסים - מנהל אגף תברואה וניהול פסולת:

אנחנו כרגע יוצאים לסקר מיכלי אצירה בכל העיר. סקר רחב שלא היה במשך שנים רבות בעיר. נעלה את זה כשכבת GIS גם לתושבים שיוכלו לצפות. בכל כתובת כל אחד יוכל לראות איזה מיכלים יש, כולל תצלום של ביתן האשפה והיכן הוא ממוקם.

גבי אילנה קוזניץ:

מעניין אותי אם הפח הכתום מייצר ירידה?

מר ארז ניסיס - מנהל אגף תברואה וניהול פסולת:

כמעט שלא, לצערי.

גבי אילנה קוזניץ:

איך אתה מסביר את זה?

מר ראובן לדיאנסקי -היו״ר:

אני מציע שנערוך את ההצעה עד הסוף. אחר כך יהיו שאלות, שנשיב עליהם.

אני מבקש שתעזרו לנו להתנהל בצורה נכונה ויעילה, שארז יסיים את המצגת ואז כולם יוכלו לשאול ולהתייחס וכמובן שנשיב.

מר ארז ניסיס - מנהל אגף תברואה וניהול פסולת:

אשיב שבצפון כשהכנסנו את הכתומים בחלק הוצאנו, כי רצינו להכניס כמה שיותר כתום.

ואמרנו שאם יש 3 אז נוציא 1. ההיגיון שלך נכון, שהרי הכתום תופס הרבה נפח ודווקא הפסולת הרטובה תופסת פחות, אולם לצערי, זה לא עושה שינוי גדול.

לגבי הזרם הכחול - הוצאנו מה שהיה במרחב הציבורי ואני יכול להגיד לכם שיותר מהכפלנו את מספר המיכלים לתוך המרחב הפרטי, ולראייה יש לנו עליה של 300 טון באיסוף הנייר בשנה שעברה,ב -2018.

הזרם הנוסף - אריזות מכלים - כתומים

o מדובר בכתומים על זרם של 21 סבבי פינוי שיש לנו היום בעיר - בעבר הירקון ובצפון שמרושת כמעט באופן מלא.

o לא היה רך. חלק מה-2400 הכנסנו למזרח - נחלת יצחק, ביד אלינו, בנווה צה״ל, בצרון - הוכנס הכתום שלא היה, עד 2018.

גבי כרמית בן מרדכי:

ליפו?

מר ארז ניסים - מנהל אגף תברואה וניהול פסולת:

אני מבטיח גם ליפו. אני אתייחס גם לזה. יש לזכור, שבסוף להוסיף עוד 2400, כשהמשמעות מבחינה עירונית, זה להוסיף עוד צוותים, לקנות עוד רכב דחס, להוסיף עוד משאבים, להוסיף עוד אמצעים, להוסיף עוד תשומות. הלוואי והרשות יכלה היום להגיד - ארז, יש לך 10 רכבים בדחס, יש עוד 60 פועלים, בוא ותעשה את הכל׳ . זה מצב אוטופי והלוואי ויכולנו לעשות את זה. אני יכול להגיד לכם שתל-אביב היא הרשות המובילה בארץ, לפחות במספר משקי בית ובהיקף הפעילות. אלה לא הנתונים שלי אלא שאפשר להיכנס לאתר של תמיד ולראות את הנתונים ולהתרשם.

יש עוד הרבה מה לעשות, אני חוזר ואומר, יש לנו עוד הרבה עבודה שצריך לעשות, אבל לפחות אנחנו רואים את ההתקדמות.