תקציר

גבי מיטל להבי-יוייר הועדה:

ברוכים הבאים, אחר צהרים טובים. תודה לכל מי שבא.

הועדה הזאת נקבעה די מזמן.

חלק מהאנשים הם חברי ועדה. נעשה סבב להיכרות. מדובר בועדה פתוחה לאורחים ואני באמת רואה פרצופים מוכרים ולא מוכרים.

לאחר סבב היכרות, אעשה מצגת קצרה שתיתן תמונה של הדברים המרכזיים שעומדים עכשיו על השולחן. המצגת לא מתמקדת בנושא ספציפי ובשום נושא מסוים. הכוונה היא לערוך היום דיון חופשי, כפי שהוגדר מההתחלה ויותר לשמוע את מה שהחברים רוצים להגיד.

האמת היא, שאני עושה את המפגשים בצורה שזה יהיה נוח לציבור. לגורמי עירייה לבוא מפגשים בשעה 6 בערב, אחרי שהתחילו את היום מוקדם כל כך, קשה להם להגיע לישיבות בשעה מאוחרת זו וייתכן שחלקם לא יגיעו או שיגיעו מאוחר יותר.

אפתח בסקירה -

המטרה היא לעשות שילוב כוחות.
לאחרונה עשינו מפגש של מחזיקי תיקים במטרופולין או של ארגונים שעוסקים בתחבורה והמטרה היא באמת לעשות שילוב כוחות ולהביא למצב שכולם רואים את האינטרסים של כולם, עד שניתן. ולראות איך מייצרים ניידות בטוחה של כל משתמשי הדרך.

יש לנו ארבעה מעגלי פעולה מרכזיים שקורים היום בעיר:

האחד והמרכזי בעיניי זה תכנון אורבני. המגמות של הפיתוח של העיר מדברות על מאות ואלפי יחידות דיור, על מיליוני מ״ר לתעסוקה, על ציפוף גדול ויש לזה השלכות.

וגם יש לנו סיפור של תשתיות, שנרחיב עליו.

טכנולוגיות וחדשנות, שזה דבר שקורה כל הזמן.
שיתופי ציבור והצורך בדיאלוג עם הציבור כדי ללמוד מחוכמת ההמונים
וכל זה צריך לייצר לנו ראייה הוליסטית.

אתגר תכנוני אורבני -

הולך להיות קו רקיע חדש בתל-אביב. אתם רואים את זה בנחלת יצחק וגם מי שעוקב אחר איזור התחנה המרכזית יכול לראות את זה.

בעקרון, האוכלוסיה אמורה להכפיל את עצמה בתל אביב.

קריאה:

כל האוכלוסיה של העיר?

גבי מיטל להבי-יו״ר הועדה:

כן. כל שלושים שנה אנחנו מכפילים את עצמנו. אנחנו לקראת הכפלה.

אנחנו מדברים על עיר שיש לה קו רקיע חדש לחלוטין, כאילו עולה לגובה. אם מישהו חושב כשהיא עולה לגובה אז התכסית מצטמצמת, הרי שאנחנו מתבלבלים, כי הכל בנוי גם במאסות, גם בתת הקרקע.
יש לנו עיר שעולה מעל 50 קומות.
יש לנו תוספות של 5 מיליון מ״ר לתעסוקה, שזה 500,000 מועסקים, כשהיום מדברים על 600,000 רכבים שנכנסים לעיר.
תוספת של 500,000 מועסקים, זו תוספת תנועה לעיר וזה בטווחים קצרים.

אני נותנת דוגמה בטעימה, כי זה באמת לא הכל ולא כלום מתוך כל מה שקורה בעיר.

תוכנית המתאר של צפון מערב העיר:

מוסיפה 13,000 יחידות דיור.

מדובר על 147,000 מ״ר לתעסוקה.

מדובר על תוכנית שדה דב.

עוד 16,000 יחידות דיור.

רק ה-30,000 יח״ד ביחד, מבלי להתחשב בתעסוקה, במסחר ובתיירות - רק שני אלה הם עיר שלמה.

לדוגמה, נווה שרת - 4,500 יחידות וזה מבלי להזכיר את הדר יוסף, נווה שרת, כשאנחנו מדברים על אלפי יח״ד בכל האזורים האלה.

העיר מתרחבת דרומה - זו רק דוגמה לתוכנית אחת מכבי יפו 1500 דיור.

קריאה:

האם זה כבר עבר בועדת תכנון ובניה?

גבי מיטל להבי-יו״ר הועדה:

כל מה שאני אומרת הן תוכניות מאושרות. גם הכל נגזרת של ת״א 5000, תוכנית שמכתיבה לנו תכנון אורבני.

מרכז העיר גדל - אני מניחה שאתם מודעים לתוכנית הרובעים. רק תוכנית רובע 3 מוסיפה 8000 יח״ד, רובע 4 מוסיף 5000 יח״ד. תוכניות רובעים 5 ו-6 נמצאות במחוז. אחרי הפקדה יהיו עוד 15,000 יח״ד.וכך אנחנו מגיעים לעוד כ-30,000 יח״ד במרכז העיר. זה חלק קטן מהתמונה ולא כולל את מה שקורה בנחלת יצחק ולא כולל מה שקורה בלה גרדיה ובבצרון, בפלורנטין וביפו. אני רק רציתי לתת לכם את התחושה שתבינו שיש תכנון אורבני מסיבי למאות ואלפי יחידות דיור, למיליוני מטרים לתעסוקה ומבלי לדבר עוד על מלונאות ומסחר.

גבי חגית אוריין:

שאלה: האם יש הבדל בין 3 ל-4, ב-3 יש מגבלת בנייה לגובה, אז איך דווקא ברובע 3 יש 8000 תוספת וברובע 4, שאין מגבלת גובה, יש רק 5000?

גבי מיטל להבי-יו״ר הועדה:

ברובע 4 יש הרבה שירותי ציבור, כמו מוזיאון, וכן יחידות הדיור יותר גדולות ברובע 4 מאשר ברובע 3, כי כשמוסיפים יחידות מוסיפים לפי ציפוף יחידות גדולות. ברובע 3 יחידות קטנות יותר.

אנחנו מגיעים לאתגרים של תכנון אורבני. האתגרים פתוחים. אזכיר שלאחרונה פרסמתי מאמר על נושא החניה. החניה היא אתגר עצום. מבחינת המדינה תקן החניה ירד והיום מותר לתת רק מקום חניה אחד על כל 240 מ׳ של תעסוקה. כלומר שאנחנו מוציאים לדרך בנחלת יצחק, בביצרון - על כל 1000 מ, 4 מקומות חניה. זאת אומרת שאנחנו מתכננים שאנשים יגיעו אחרת.

מהצד השני, גם החניה למגורים נמצאת בצמצום. אני נאבקת בועדה המקומית והפכתי להיות ׳לא ירוקה׳ בתפיסה, כאילו, הגם שאני בן אדם מאד ירוק, אבל אני מוצאת את עצמי נאבקת בועדה המקומית על תקן חניה של לפחות אחד לבית אב. למעשה, היום מביאים לנו תוכניות בניה, נניח באיזור יפו, נחלת יצחק ועכשיו הביאו תוכנית בנווה עופר ואומרים ׳מספיק חצי מקום חניה ליחידת דיור׳, כי אומרים שכאן גרים גם זקנים וגרים גם כאלה שאין להם אוטו. אני אומרת שגם אם גרה זקנה ואין לה אוטו, שתשכיר לשכן שלה, שצריך עוד מקום לאוטו. ואני חושבת שמדיניות חניה זה דבר מאד מרכזי, גם בנושא של תוכניות הבניה אבל גם בנושא של תו חניה עד הבית עם שליח וכמה תווים כל אחד מקבל וגם בנושא של- האם כל אחד יכול להחנות בכל מקום בעיר, והכל בחינם . כאילו החניה הפכה להיות זכות מוקנית במקום שרכב יהיה בסימן שאלה. אבל גם אם אני אומרת שרכב בסימן שאלה, הרי שב׳מדינת היהודים׳, כל עוד אין תחבורה בשבת, כל עוד משלמים לי ולעובדי עירייה אחזקת רכב כדי שנחזיק רכב (לא לנו רק, כי כל המנגנון מבוסס על זה), אז צריך להבין שצריך חניה וצריך לשאול- איך מייצרים חניה יותר, לדעתי, בשטח שהוא בבעלות פרטית ובתת הקרקע כדי לפנות מקום ברחובות להולכי הרגל, לשבילי אופניים ולנת״צים אבל לא לזרוק בעלי רכב מהעיר.

גבי שלי דביר:

מה השינוי של המדיניות לתווי חניה?

גבי מיטל להבי-יו״ר הועדה:

עוד אין שינוי ואני עובדת על זה חמש שנים.

גבי שלי דביר:

יש לך אותנו לעזרה.

גבי חגית אוריין:

לפי מאמר דיעה שלך, נראה שכאילו או-טו-טו הולכים לשנות.

גבי מיטל להבי-יו״ר הועדה:

כי בסוף הדברים שאני אומרת מחלחלים ואם מישהו חושב שאפשר לעשות מהפכות גדולות ב-no time ואפשר בדקה להפוך עולם - זה לא עובד כך.