תקציר

גבי ורד קריספין רמתי:

בזמן שעומד לרשותנו אני אנסה להציג את המהלך העירוני לגבש תוכנית היערכות לשינויי אקלים.

תל אביב יפו, חשוב להגיד, היא העיר הראשונה בארץ שעושה את זה. אנחנו עושים את זה מתוך לימוד של מה שקורה בערי עולם אחרות ומתוך איזה שהוא קשר לניסיון מאד ראשוני שקורה כרגע במדינת ישראל. אני תיכף ארחיב על זה.

כיוון שיש כאן באמת קהל מאד אקטיבי וגם מודע יחסית, אנחנו נעשה את זה מאד בקצרה, על מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו אומרים משבר אקלים. אנחנו נעשה את זה רק כדי להבין מהם ההקשרים לעיר שלנו ולמדינה שלנו.

קודם כל, מזה 800 אלף שנה, זו הפעם הראשונה שאנחנו נמצאים שהריכוז של הפחמן הדו חמצני באטמוספרה הוא הגבוה ביותר. שימו לב, זה היה מצב די קבוע עד עכשיו, עכשיו אנחנו פה, נקודת אל חזור. כשאנחנו אומרים בעצם משבר אקלים, זה משבר אמיתי. במשבר אמיתי צריך לטפל בכלים הכי טובים, עם היעדים הכי שאפתניים, כמו שעושים בערים הגדולות בעולם.

כשאנחנו אומרים שינויי אקלים, אנחנו מדברים על יותר חם. 136 שנה מתעדים את הטמפרטורות העולמיות, 17 מתוך 18 שנים מאז 2001 הן החמות ביותר בהיסטוריה שלנו. כך שמדעית אנחנו כבר לא יכולים להתעלם מזה. אנחנו מדברים על יותר סערות באזורים נרחבים של העולם, אזורים שלא היו בהם קודם סערות. ואנחנו מדברים על הקצנה. זאת אומרת, מקומות שהיו גשומים - נהיים גשומים יותר. מקומות שהיו חמים - נהיים חמים יותר, באזורים נוספים בעולם. הכול יותר קיצוני. וגם עליית מפלס מי הים. אנחנו עוד לא באמת מבינים את ההשפעות של זה על העיר תל אביב או על הים התיכון, אנחנו יודעים שבערך כל שנה המפלס מהים עולה פה ב-4-5 מ״מ, אנחנו עוד לא מכירים את ההשפעות הרחבות של הדבר הזה, ואתם יכולים לראות כאן את,

מר איתן בן עמי: אנחנו מכירים, מדי פעם בחוף הצוק אין חוף. פשוט אין חוף.

גבי ורד קריספין רמתי:

נכון. בעיקר אנחנו מכירים השפעה על מצוקים. כמובן שלדברים האלה יש השלכות רחבות, גם על עסקים, גם על קהילה. על רצועת החוף שלנו, פשוט ככה, ועל העיר שלנו, על המפגש עם הירקון.

ואסונות הטבע שלנו כמובן קשורים קשר בל יינתק לכל הסיכונים האלה שעכשיו אני הצגתי. אתם יכולים לראות בעיקר את הכחול, תראו כמה שיטפונות יש יותר בעולם. וגם את האדומים, שזו טמפרטורה קיצונית ויבשות. פה אנחנו ב-1970 ופה אנחנו ב-2018.

שני אירועים מרכזיים שהביאו את הדבר הזה לסדר היום העולמי, זה גל החום באירופה ב-2005 והסיפור של קתרינה בניו אורלינס, שם אוכלוסיות חלשות הושפעו ממשבר האקלים בצורה דרמאטית, וזה נושא שצריך לחשוב עליו בכל עיר.

יש לנו פורום כלכלי עולמי, מאד מכובד, הוא מוציא דו״חות מאד מכובדים. השנה שנת 2019, הוא מסמן את 10 הסיכונים הגדולים ביותר לעולם שלנו, לאנושות, ואנחנו מדברים על risk by likelihood, זאת אומרת, היתכנות. ותשימו לב, שה-7 האלה שסימנתי בעיגול אדום מתוך 10 הסיכונים, הם סיכונים שקשורים באופן ישיר למשבר האקלים. סייבר לא ודוגמאות אחרות לא. וכשהם בדקו למעשה את 10 הסיכונים הגדולים ביותר מבחינת ההשפעה שלהם, אז גם אנחנו נמצאים במצב שהוא דומה.

וחמור ביותר, במפגש בין ההיתכנות להשפעה, כשאנחנו בודקים מהם הסיכונים הגדולים יותר של העולם, אתם רואים, כל הסיכונים הירוקים זה הסיכונים הסביבתיים, נמצאים בעצם ב-55, 5 חומרת נזק, חומרת השפעה ו-5 היתכנות שהם יקרו. שאר הסיכונים הם סיכונים ביטחוניים, סיכונים כלכליים וכיוצא בזה.

השאלה - איך כל זה משפיע עלינו, על מדינת ישראל ועל תל אביב. נפל דבר בישראל ביולי האחרון, סוף סוף ממשלת ישראל קיבלה החלטה שהיא בעצם מכירה בהתרחשויות של שינויי האקלים העולמיים ובזה שאנחנו צריכים להיערך לקראתם. לצורך זה הוקמה מנהלת, שכבר התחילה לפעול, מחר או מחרתיים אנחנו נהיה בוועדה מיוחדת שמתייחסת לשלטון המקומי ולתפקוד שלו בתוך כל הדבר הזה, ואנחנו בתל אביב מתייחסים רגע אחד למה שקורה בארץ. כל מה שקורה בעולם כמובן קורה בארץ. אנחנו רואים התחממות, אתם יכולים לראות אדום יותר באזור החוף ואתם יכולים לראות אדום יותר בהרים. אני עושה את זה ממש בקצרה, כמובן בלי להיכנס כרגע לסיפור המדעי. אנחנו רואים הרבה יותר גלי חום, אתם רואים באזור שנת 2000

מספר האירועים הרבה יותר גדול, וגם פרקי הזמן בין אירועי גלי החום הולך ומצטמצם.

איתן נתן לזה מיתוג יפה. אנחנו קוראים לזה היום - חם וסוער, כי אלה שני הסיכונים המרכזיים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם. סוער - יש לנו, אתם רואים, 125% משקעים ביחס לממוצע באגף החוף. אנחנו מדברים כאן, עזרא נווה לא איתנו כאן שהוא מנהל יחידת התיעול של העירייה, אבל הוא יכול להציג את

ספיקות השיא שיש לנו בשנים האחרונות כתוצאה מאירועי גשם מאד דרמאטיים בטווחים באמת קצרים.

וכאן אנחנו מגיעים בעצם למחויבות שלנו ולעבודה שלנו. אנחנו, כמו שאיתן ציין, חברנו לארגון בינלאומי

שנקרא C40, ארגון מאד מרשים, עם יכולות מאד מרשימות. אנחנו התחייבנו עד סוף 2019 גם להגדיר יעדי צמצום פליטות גזי חממה שאפתניים, כרגע אנחנו עומדים על 20% אבל אנחנו הולכים להצהיר על יעד הרבה יותר שאפתני, כי ראינו את ריכוז הפחמן הקיים. וגם לגבש תוכנית היערכות להשפעת שינוי האקלים, וזה פחות או יותר, אני לא אלאה אתכם, לוח הזמנים. אנחנו גם הולכים לעבוד לפי המתווה שלהם.

אני חוזרת - הסיכונים המרכזיים שאנחנו עוד לא מסמרנו אותם בצורה סופית, כי אנחנו כמובן צריכים לעשות תהליך מסודר, שאנחנו תיכף נתייחס אליו - גלי חום, סערות ושיטפונות, עליית מפלס מי הים קצת פחות. הסביבה שלנו מושפעת, אנחנו חייבים להסתכל רגע עד כמה הסביבה שלנו יכולה להכיל את זה. זה בהחלט מתייחס לדברים שאת ציינת כאן וציינה גם גליה. זאת אומרת, עד כמה איי חום נוצרו והתחדשו לנו בתוך המרחב הציבורי. כמה העיר שלנו יכולה לחלחל את כל המים האלה שמגיעים אלינו, בעיקר על רגע הבנייה המוגברת והמואצת בעיר. וכמה האנשים שלנו יכולים להכיל את זה באזורים שונים של העיר, את השינויים האלה. צריכים להבין, חם יותר, יש לנו עליית יוקר מחיה, מזגנים, מזגנים שוב מחממים, גורמים לאיי חום חדשים בעיר. יש לנו כאן מערכת שהאדם, כולנו ביחד, הורסים ומחמירים בכל פעם את המצב עוד יותר בשיטתיות. וכמובן, תחומי ההשפעה הם מאד רחבים. יש כאן השפעה על תחבורה. את רוצה לרכב על אופניים? יופי. איך תרכבי בחום כזה? את אומרת אין עצים. אנחנו מדברים על בריאות, יותר מגפות בעיר, יותר השלכות. אני לא רוצה כאן, הציגו פרחים ודברים יפים, אני לא רוצה להעכיר את מצב הרוח שלכם.

אבל שימו לב לעבודה יפה שנעשתה בהולנד. זה לא ברמת עיר. מה שאנחנו הולכים לעשות זה לקחת סיכון אחד - חום, בעצם אלה ההשלכות הכלליות על האולם, על ערים בכלל ועל ארצות, ותראו איזו עבודה יפה הם עשו. הם בעצם סימנו את כל הסקטורים שכל אחד מהסיכונים האלה משפיע עליהם, הם סימנו מה הולך להיות בטווח של 10 שנים, מה הולך להיות בטווח של המאה, ומה אגב זה איום על העיר (בצבע ירוק לדעתי)

ומה שהוא ורדרד זה הזדמנויות לעיר. זאת אומרת, בהולנד השינויים האלה יכולים לשנות את החקלאות,

יכולים לייצר להם הזדמנויות חדשות. וגם אנחנו צריכים לאתר את ההזדמנויות שלנו בתוך הדבר הזה.

דיברנו על העולם, דיברנו על הארץ, על העיר. אני חוזרת רגע אחד למרחב שלנו. תוכנית ההיערכות שלנו לא יכולה להתייחס רק לתל אביב, כי אנחנו לא חיים לבד. במרחב שלנו יש תחום שיפוט הרבה יותר רחב של פשטי הצפה, של נחלים, של דרכים, של מצוקי חוף, תחבורה, בריאות, ואנחנו צריכים להתייחס לכל הדברים האלה. ולכן התוכנית הזאת תיבנה תוך דיאלוג מתמיד עם כל האנשים שעוסקים בתחומים האלה במרחב.

איך התחלנו לעשות את זה? כמו שאיתן הזכיר, נסענו לאקדמיה לאקלים כדי ללמוד איך להכין תוכנית כזאת ואנחנו הזמנו, כמו שאומרים, 'את כל העולם ואשתו׳ שקשור אלינו. אלה האנשים שהגיעו איתנו, כמו שאתם רואים כאן, נציגים של המשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון משרד האוצר, מתכננת המחוז של תל אביב, יועצים. הצענו גם לרשויות מקומיות שכנות, הגיעו רק מאשדוד. אבל בסדר, סוג של שכנות. אבל כמו שאתם

רואים, באמת, רשות נחל הירקון, גני יהושע, פורום ה-15 שיכול היה להוביל מהלך כזה בצורה הרבה יותר רחבה בעוד 18 ערים.

אני תיכף מסיימת. זה פחות או יותר התהליך. אנחנו לקראת סיום של שלב ההתארגנות. הגדרנו צוותי עבודה. התייחסנו לכל השותפים המטרופולינים שלנו ואנחנו ניגשים לשלב הערכת הסיכונים, שלב מרתק, אנחנו נביא אותו גם לציבור כמה פעמים, גם לפורום קיימות, כנראה גם לוועדה שליוותה אותנו בעדכון התוכנית האסטרטגית. נרצה למפות את הסיכונים שקיימים בסביבה שלנו, להעריך את ההיתכנות ואת העוצמה שלהם, גם על סמך אירועי העבר וגם לבנות תרחישי ייחוס, כי אנחנו לא יכולים לטפל במשהו שאולי יקרה עוד 100 שנה ואנחנו צריכים לבנות איזה שהם סדרי עדיפויות בתוך המרחב הזה. על איזה סקטורים הסיכונים האלה משפיעים? מיהן האוכלוסיות הפגיעות שלנו? וכמובן למפות מהלכים קיימים שהוזכרו כאן בצורה חלקית, כמו למשל, זה שיש לנו תוכנית לנגר לעיר, כמו מה שמיכל תיארה שנעשה בחורשת בויאר.

מר איתן בן עמי:

צריך להגיד ששתי הקבוצות המרכזיות שהן קבוצות שאנחנו מסתכלים עליהן כקבוצות C40, אחת מהן זה נקרא אורבן ... והשניה זה איי חום עירוניים. גם קיבלנו עזרה מאוניברסיטת קולומביה, אקסלרייטור שעוזר לנו למפות את איי החום העירוניים בעיר. שתי הקבוצות האלה, שמובלות על ידי מנהל אגף התיעול העירוני ואדריכל העיר, הם צריכים להיות העוגן שיוביל אותנו בשני הדברים האלה.

גבי ורד קריספין רמתי: כמובן אחר כך לגבש חלופות ליישום, לשתף את הציבור בעלי עניין בתוך הדבר הזה ולצאת כמובן לדרך, להביא את זה להנהלת העירייה לאישור תקציב, עם סדרי עדיפויות, ליישם ולמרכז את הדבר הזה בתוך התהליך העירוני עם כמה שיותר שותפים. שיהיה לנו בהצלחה.