תקציר

מר משה חיים:

אה כן.

השבוע התקשרתי למשהו בערך כ-30 אנשים- תושבים מהגיל מהשלישי, לשמות שקיבלנו מהעירייה להתקשר, לשאול מה שלומם, איך הם מרגישים. והתקשרתי. הם מאוד שמחו על הטלפונים האלה ובאמת מאוד ברכו, שהם קיבלו לא רק ממני את הטלפון, ממש ממחלקות שפנו אליהם ושאלו אם הם צריכים עזרה.

אבל מה שכן, הבטחתי לאחד המבוגרים בשם גרשון, שאני אודיע את זה ואספר את זה לעירייה, שהוא נתן איזושהי הצעה, הצעה מאוד חשובה לדעתי. הוא אמר שיש מצב שקשישים-שאפילו שאנחנו מתקשרים אליהם, אבל יש כאלה שהם מנותקים, או שניתקו להם את הטלפון בגלל שאין להם כסף עכשיו לשלם, בתקופה הזאת, או מכל סיבה שהיא, יכול להיות שקיבלו איזשהי, הם הרי כולם נמצאים בסגר. השאלה איך אנחנו מטפלים באותם אנשים שאין לנו גישה אליהם דרך הטלפון. האם אנחנו שולחים איזושהי נציגות מהעירייה לאותם בתים שלא חזרו אלינו ולא מצליחים להשיג אותם, מה קורה עם אותם אנשים. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב, ראיתם מה קרה בפתח-תקווה ובעוד כמה מקומות-שפתאום התגלו אנשים שמתו כתוצאה מחוסר קשר שיש אתם.