תקציר

גבי דביר:

ערב טוב חברותי וחברי.

נאום מהמקום זה דקה. אז עליתי לדבר הערב לא כחברת מועצה בעיר תל-אביב יפו אלא כאמא בעיר תל-אביב יפו. יש לי ילדה בכתה ה' בבית ספר גבריאלי, ואני רוצה מכאן בנאום מהמקום לשלוח תודה ענקית והוקרת טובה לכל המורים והמורות של תל-אביב יפו, ולמינהל חינוך של תל- אביב יפו. אני עדה לזה כל בוקר, למאמצים הכבירים של כל סגל המורים שלה, של סגנית המנהלת, של המנהלת, זה לא מובן מאליו. המורים בעצמם הם הורים שהילדים שלהם נמצאים בבית והם נדרשים לעבוד. נפלא מבינתי איך יכול להיות שמורים לא הוכרזו כעובדים חיוניים- שהילדים שלהם יכולים למצוא פתרונות , אבל זה באמת בידי הממשלה.

אז באמת התודה וההערכה, וזה ההזדמנות של כולנו אני חושבת, חברי מועצת העיר וחברות מועצת העיר, באמת להביע תודה למינהל חינוך, אבל לא רק למינהל חינוך העירוני שיושבים פה בבניין העירייה ועושים המון המון המון כדי שתל-אביב תהיה חדשנית ופורצת דרך, אלא בעיקר מה שנקרא - לחיילים ולחיילות בשטח, וזה מגיע בראש ובראשונה מצוות המורים- על האכפתיות, על ההשקעה, על איך הם מתגייסים ועוברים, ומשקיעים עם כל תלמיד ותלמיד. ואני רואה, אני עדה, באמת למאמצים, אני עדה לטיב הגבוה ולאיכות הגבוהה של ההוראה שניתנת, עם כל המגבלות הקשות מאוד, ואני שולחת להם מפה "שאפו" גדול, רספקט וברכה.