תקציר

גבי להבי:

שלום אדוני ראש העיר, אדוני יו"ר המועצה, חברי הנכבדים.

אני הייתי היום בשוק, אני כל יום בשוק הכרמל אבל היום הייתי באיזשהו סיור.

שוק שהיה קיים 100 שנה עומד בשיממון. שוק שהיה תוסס, צבעוני, מאוד עצוב לבקר שם עכשיו. איך שהממשלה נוהגת- אין ספק שזה לא הגיוני, בניגוד לכל שכל ישר כשהיא אומרת- חנויות יכולות להיפתח אבל שווקים לא. אתה רואה את הדוכנים מכניסים את הסחורות פנימה לחנויות שבעורף שלהם-כדי שהקליינטים יכנסו ויקנו בתוך חנות, שהיא לא מאוורת, שהיא עם גג, שמופעלת על ידי מיזוג, במקום שאפשר יהיה לקנות במרחב הפתוח, באוויר הפתוח בצורה הגיונית.

כל הצורה הזאת של האיפא ואיפא שבה מתנהל הנושא של המסחר, והאיפה ואיפא שהמדינה הזאת גורמת גם להתנהלות העירונית , שבעיר אחת שומרים על סדר, ובעיר שנייה האי שמירת סדר הופך להיות איזה יתרון לראש עיר.

אני חושבת שאנחנו צריכים להתנגד לדבר הזה. אני חושבת שכמו שאנחנו מובילים מתווה בנושא החינוך, מתווה בנושא התרבות, יש לנו שני שווקים בעיר-אם לספור את שוק בצלאל זה שלושה שווקים בעיר, ואת שוק לוינסקי, אנחנו צריכים לייצר מתווה לפתיחת השווקים. זה פרנסה של אנשים, הם הולכים, גוועים וקמלים. המצוקה, הכאב בעיניים שלהם, ואני באמת חושבת שכעיר חזקה וכעיר משמעותית, כמו שלקחנו את המובילות בתחום התרבות, התיאטרון, יכול להיות שאפשר לחשוב על מתווה ולהוביל מתווה שיאפשר את הפתיחה של השוק. הוא מתנהל תחת האוויר הפתוח, יש את ההיגיון בדבר הזה, וזה גם יסייע לבעלי העסקים.