תקציר

גבי להבי:

בשבוע שעבר הלך לעולמו בגיל 97 שלמה הלל, אחרון חברי הכנסת השנייה והשלישית, מי שכיהן כיו"ר הכנסת, כשר הפנים והמשטרה בממשלות ישראל וקיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשנ"ח.

אם לא שלמה הלל אני לא הייתי מגיעה לשום דבר. לא להיות אזרח ישראלי, לא לגדול בקיבוץ, לא לשרת בצבא ואחר כך בכנסת. מן הראוי להנציח אותו בכל דרך אפשרית.

אמר לי השבוע חבר הכנסת לשעבר וחברי רן כהן- שאחיו והוא היו חברים במחתרת היהודית שפעלה בעיראק ושהלל היה בין ראשיה.

משפחתי שלי - גם היא חבה רבות להלל, שכן אימי- ילידת עיראק, חוותה את זוועות הפראהוד, ואחיה- גם הוא פעיל במחתרת היהודית- נעצר ונכלא עקב שהיה ציוני. הם וכל המשפחה עלו לארץ במבצע עזרא ונחמיה ואני זכיתי להיוולד בארץ, בארץ ישראל , ולגדול כאן כיהודיה וישראלית.

גם ראש העירייה - רון חולדאי-כתב בפוסט: "איפה ישנם עוד אנשים כמו שלמה הלל, איש ציבור משכמו ומעלה", וגם פרט לגביו: "איש אמיץ היה כשלחם למען הקמת המדינה, כשפעל למען העלאת יהודי עיראק, כמוני, ארצה, וכשנאבק על ביצורה של הדמוקרטיה. איש שתרומתו למדינה לא תסולא בפז. יהי זכרו ברוך.

גבי להבי:

משפט אחרון.

נתבקשתי על ידי ח"כ לשעבר רן כהן, מתוקף תפקידי- כיו"ר הפורום המוניציפאלי של מר"צ, לפעול להנצחתו של שלמה הלל בכל הערים שבהם יש נציגי מר"צ, ומעבר לכך.

בכוונתי לעשות בעניין הזה ככל יכולתי כדי להנציח את זכרו ומורשתו של אחד האישים הדגולים שפעלו במדינת ישראל ולמען אזרחיה ולמען הדמוקרטיה.

יהיה זכרו ברוך.

ואני מקווה,