תקציר

גב' ברנד פרנק:

ככה.

ההצעה לסדר שלי היום מתעסקת בנושא של השוויון המגדרי ליום שאחרי הקורונה.

כמו שאתם יודעים וקוראים, ואני רוצה רגע לשים את הנתונים פה בצורה מסודרת, מגפת הקורונה העמיקה את אי השוויון המגדרי , החברתי והכלכלי שקדמו לה קודם לכן. אם קודם היו פערים בין נשים וגברים- אז המשבר הנוכחי רק הגדיל והעמיק אותם.

אני העליתי את הנושא לסדר היום קודם כל כדי להציג את הפערים המגדריים בעיר, ואחרי שנראה אותם אני בטוחה שכולכם תסכימו שצריך לפעול כדי לצמצם אותם.

אז לפני שאני אצלול למספרים חשוב לי להדגיש שהנושא קודם כל הוא מתואם ומובל על ידי ראשת הרשות לחוסן עירוני ויועצת ראש העיר למעמד האישה-אפרת מייקין כנפו, כשהמטרה היא

לגבש תכנית אסטרטגית בנושא, וזה למעשה תהיה תכנית ראשונה בישראל, עוד לא נעשה כדבר הזה קודם.

אז קודם כל בעיר חיות אוכלוסיות מגוונות מכל היבט: מהיבטים סוציו-אקונומיים, מגדריים, תרבותיים, לאומיים, ומשבר הקורונה משפיע על נשים בכל המעמדות החברתיים ומכל המגזרים. בקרב הנשים שבשכבות החלשות הוא פוגע במיוחד, אבל גם בנשים במעמד הביניים שלא סבלו עד היום מבעיות כלכליות קיצוניות, והן מוצאות את עצמן במדרון חלקלק מבחינה כלכלית ונזקקות לסיוע של הרשות.

קודם כל כמו שאמרתי, יש מספרים. יש 227,660 נשים בעיר תל-אביב יפו- שמהוות בדיוק חצי מהאוכלוסייה. תוחלת החיים של הנשים היא גבוהה ב-4 שנים משל הגברים, 84.5 שנות חיים לעומת 80.6, זאת אומרת-שגם אנחנו סובלות יותר וגם לאורך זמן יותר ממושך.

בהיבט התעסוקתי- שיעור האבטלה עלה משמעותית בקרב הנשים. על פי דוח המוסד לביטוח לאומי מאפריל 2020, בין 60% ל-70% מהשכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת הן נשים, ואנחנו מעריכים שיותר, יותר מ-20% לאחר המשבר גם לא יתקבלו חזרה למקומות העבודה הקודמים שלהם. הביטחון התעסוקתי של נשים נמוך משמעותית מזה של גברים, פערי השכר בין המינים בעיר הם כמעט נושקים ל-40%, ורק 57% מהנשים בעיר מועסקות באופן מלא לעומת 73% מקרב הגברים. נשים בדרך כלל בעיר, רוב המקצועות שהן עוסקות בהם הם מקצועות רכים יותר, והמקצועות האלה הם גם אלה שנפגעו באופן המשמעותי יותר בקורונה. קחו למשל את העצמאים בעלי העוסק הפטור- רובן נשים שהתפרנסו מאימוני כושר, מהעברת חוגים, מקורסים, מהוראה לא פורמלית, מהתל"ן, עבודות בחצי משרה. המדינה גדעה את הפעילות שלהן ואין להן איך להתפרנס.

דוגמא נוספת זה אפילו המנקות, המלצריות במסעדות ומשרדים רבים שנסגרים, הנשים האלה מצאו את עצמן ללא יכולת לעבוד. המצב הנוכחי מחריף את האבטלה על בסיס המגדר, וגם אפילו ראינו, אם אתם זוכרים באפריל את כל הנושא של החוקים שמגנים על נשים בהריון ונשים בחופשת לידה, חלקם נדחו על ידי תקנות שעת חירום.

בדרך כלל עדיין ברוב המשפחות בישראל האמא, האם היא עדיין בשיגרה ההורה המטפל העיקרי. במשבר הנוכחי נטל הטיפול בבית, בילדים ובהורים המבוגרים נשאר בעיקר על כתפי הנשים במשפחה, ודווקא עכשיו-כשהן מרכזיות במתן הטיפול המצוקה הכלכלית שלהן גוברת. זה בולט בעיקר באזורים העניים יותר, במשקי בית של אמהות יחידתיות-שפגשנו לא מעט פה, ובקרב קבוצות בעלות הכנסה נמוכה. הנטל הזה משפיע לרעה על הסיכוי של חזרה של אותן נשים למעגל העבודה בתום המשבר.

...