תקציר

גב׳ קשת:

נראה שלא קיים תחום כלשהו בחיינו שבו אין לעצים השפעה לטובה.

מחקר שערכה ד״ר מינדלה, ראש התכנית לרגולציה ומדיניות סביבתית במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, יחד עם פרופ׳ פורז מהמחלקה למשפטים, בדק את השפעת הצמחייה על איי חום עירוניים בתל-אביב, ומצא שאזורים בנויים שבהם משולבת צמחייה רבה הם המשמעותיים ביותר למיתון איי החום בעיר. כך הם כותבים במחקר: ניתן למצוא שילוב קרקע בשכונות במרכז תל-אביב שבהן הצמחייה הרבה ברחובות ובגינות הבתים מהווה בין 30% ל-40% מהשטח. אזורים אלו תרמו להפחתת הטמפרטורה אפילו יותר מהגינות הציבוריות, מה שמראה ששילוב צמחייה בבניינים עשוי להיות פתרון טוב למיתון אי החום העירוני. לאזורים הבנויים שבהם יש שילוב של צמחייה ישנה השפעה מתמשכת שיכולה להגיע עד למרחק של 90 מטר מהאזור.

והנה דווקא עצי ארלוזורוב, הפיקוסים האדירים בני 90 השנים, שצמרתם הענפה מספקת לרחוב את הצל הרב ואת מיתון אי החום העירוני הטוב ביותר, נופלים בימים אלה על מזבח שילוב תכנית הרק״ל עם תכנית עיריית תל-אביב יפו לשינוי פני רחוב ארלוזורוב ממגורים למסחר.

אבל לא זאת בלבד. לעצי הרחוב המיועדים לשימור כרתו את כל הצמרת וניסרו בדים עבים, עד שהפכו העצים להיות יותר שלדים מאשר עצים. מדובר במראה כואב לכל אדם הרגיש לסביבה,

לטבע ולחשיבותו בכלל, ובעיר בפרט. שפע הצל, הורדת טמפרטורת הסביבה וכל יתרונותיהם העצומים נעלמו באחת.

בנוסף חשוב לומר, זוהי עונת קינון וגוזלים, אין להעלות על הדעת כמה ציפורים וגוזלים חסרי ישע איבדו את ביתם וחייהם בהינף משור.

אני רוצה לתת לכם שתעבירו ביניכם, אתם יכולים לראות את הלפני ואחרי, בקטע של אחד הקטעים ברחוב.

הסיבות למתן היתר לכריתת עצים,

 

כפי שעולה ממכתבו של פקיד היערות הארצי ד״ר ארז ברקאי, שבו הוא דחה את מאות העררים שהוגשו בגין הוצאת היתר כריתה לעצים במקטע נמיר-ויצמן, הם שהעצים במדרכה מפריעים לרדיוס סיבוב מתוכנן בצמתים. שהעצים יפריעו להתקהלות אנשים בתחנות המתוכננות. לקרוא ולא להאמין. הרי הן העירייה, הן משרד התחבורה והן חברות התחבורה הציבורית מקבלות אין ספור תלונות וביקורת על תחנות ההמתנה לאוטובוסים-שהן חשופות בצורה קיצונית לשמש בקיץ, ושהשהות בהן כמעט ובלתי נסבלת.

באשר לכריתת עצים בחצרות הבתים. הסיבה, לשיטתו של ברקאי, היא תכנון הרחוב החדש שהביא לכך שנכרתו שישה עצים מחצר ארלוזורוב 192, עבור תכנון שטרם ידוע בכלל מהו. בחצרות הבתים של ארלוזורוב 190-200, באותו חלק קטן שנת״ע הפקיעו, נמצאים העצים הוותיקים והמשמעותיים ביותר שנראה שקדמו לתל-אביב עצמה ושעדיין נותרו לפליטה. מרישיון הכריתה עצמו לא ניתן להבין אילו עצים מיועדים לכריתה ומדוע . לא מצויינת כתובת מדויקת אלא רק מקטע כגון "העצים נמצאים בין נמיר לויצמן", והסיבה שניתנה היא- שינויים גיאומטריים, מבלי שהוסבר למה הכוונה ומהם השינויים.

בשלב זה פגעו בעצים שברחוב במקטע בין דרך נמיר לאבן גבירול, שזוהי כבר כמחצית מהרחוב. כשייחצו את אבן גבירול לכיוון דיזנגוף, והם בדרך גם לשם, לקטע ארלוזורוב הצר בהרבה, ואשר בו תופעת איי החום העירוני מורגשת ביתר שאת וחלקים ממנו מיוערים לגמרי, ספק רב אם יישארו שם עצים בכלל, כולל בחצרות הבתים, בחלק הגובל עם הרחוב ואשר הופקע על ידי נת״ע, שהרי מתכננים להרחיב את הרחוב, והעצים מפריעים.

ארלוזורוב הוא הרחוב היחידי בכל האזור שחוצה את העיר לרוחבה, החל מהים ועד לדרך נמיר. הוא מלא לאורכו בכל כך הרבה עצים, כ-500 עצים. דווקא לרחוב האחד והיחיד הזה מכל הסביבה הגיעו עם תכניות ללא עצים או תכניות עם עצים עתידיים נמוכים וקטנים.

בפברואר 2014 ערכה נת״ע את סקר ערכיות עצים ברחוב ארלוזורוב, אשר היה אמור לקבוע את תוואי הרכבת הקלה, שעל פיו ישק דבר. תושבות ותושבי רחוב ארלוזורוב מספרים כי מצאו בסקר זה טעויות מהותיות והטעיות. בין השאר בולטת מאוד הטעות לפיה צידו הדרומי של רחוב ארלוזורוב מוצל משמעותית על ידי הבניינים, מבלי לציין ולידע שהצללה מבניינים קיימת אך ורק בחורף, ודווקא בחום הקיץ הכבד-ארלוזורוב שטוף שמש משני צידי הרחוב, מבוקר ועד ערב, בלי אף טיפת צל , אלא אך ורק צל מהעצים.

עוד מוצא הסקר לנכון להמליץ שאין כלל צורך בעצים במדרכה הדרומית. ביום שאחרי סלילת הרכבת הקלה, זה מה שצפוי לתושבי ותושבות הרחוב ומבקריו. לאורך כל ארלוזורוב יהיו 3 תחנות רכבת קלה בלבד, במקומן של 7 תחנות אוטובוס. הציבור ייאלץ לצעוד מרחקים גדולים ברגל, הרבה יותר מאשר בין תחנות האוטובוסים כיום, בשמש לוהטת בקיץ ולהתבשל בהמתנה בתחנות הלא מוצלות.

בכוונת העירייה גם, כאמור, להפוך את ארלוזורוב מרחוב מגורים לרחוב מסחרי שוקק, עם חזית מסחרית בבניינים שלכל אורכו. אך מי בכלל יגיע לרחוב בחום הקיץ הלוהט.

להשוואה, הרחובות דיזנגוף ובן יהודה, שניהם אותם רחובות מסחריים המקבילים זה לזה. דיזנגוף מלא בעצים ובאנשים, בן יהודה בחלקיו הגדולים ריק משניהם כמעט לגמרי ולא במקרה. עצים חדשים, ככל שיישתלו, יזדקקו לעשרות שנות צמיחה עד שיוכלו לספק צל ואת מיתון טמפרטורת הסביבה.

בפגישה עם תושבים מארלוזורוב אמר יהודה בראון- מנכ״ל נת״ע היוצא , כי ניתן להעביר את הרכבת הקלה ברחוב מבלי לכרות עצים, מבלי לפגוע במדרכות וללא הפקעות, אבל לדבריו- הוא אינו בעל הבית והעירייה היא זו שלוחצת והיא כריבון בעיר גם קובעת. את דבריו חיזקה ענבר אשכנזי- מנהלת התכנון והמידע ממשרד החקלאות, שאמרה בכנס עם התושבים כי אפשר להעביר רכבת בלי לכרות ולפגוע בעצים, ואפשר לעשות הכל עם העצים, אך כיוון שהעירייה רוצה גם רכבת וגם תחבורה ציבורית רגילה, וגם רכבים פרטיים וגם שבילי אופניים וגם מדרכות מסחריות וגם הולכי והולכות רגל, והכל בתוך רחוב אחד, למי לא נשאר מקום? לעצים.

הפגיעה , מן הסתם, אינה בעצים בלבד, היא גם בתושבות ובתושבי הרחוב והולכות והולכי הרגל, תוך חיסול מוחלט של הצל ומיתון הטמפרטורות, כמו גם פגיעה באסתטיקה של הרחוב- שנראה היום בחלקו, כעת, קרח ומכוער.

על העירייה, שאמורה להגן על תושביה, לעשות מעשה ולא להעביר את האחריות אל נת״ע, להפסיק לקשור בין האינטרסים של הרכבת ובין צרכי רחוב ארלוזורוב.

לפיכך אני קוראת למועצה לתמוך בהצעתי לסדר היום, והצעד הראשון הוא עצירה מיידית של הפגיעות הקשות בעצים, שהן נזק בלתי הפיך לעשרות רבות של שנים. אין תחליף לפיקוסים אדירי המימדים שנכרתים ונעקרים, וגם לא לאלה שחוסלה צמרתם ונהפכו לשאריות עלובות של העצים המפוארים שהיו. וכמו כן, להביא לדיון במועצה הקרובה הצעה לתכנון מחדש של התכנית, תוך

תיאום עם נת״ע והתייחסות לטיבו של סקר העצים משנת 2014 שחרץ דינם של עצים מפוארים, כאילו היו שיחים קטנים על אם הדרך.

תודה.