תקציר

קריית המלאכה תוכננה בשלהי שנות השישים ע"י האדריכלים י. רפפורט, א. גליברמן וצ. פרנקל במסגרת יוזמה משותפת של עיריית ת"א-יפו , מדינת ישראל , ו-"החברה לשיקום המלאכה בת"א-יפו".

הקריה תוכננה לבעלי המלאכה והתעשייה אשר העיר המתפתחת החלה סוגרת עליהם. מתוך רצון עירוני לפינוי בתי המלאכה הקטנים מרחבי העיר שנתפסו כמפגע. האתר הנבחר היה קרקע בבעלות האפוטרופוס לנכסי נפקדים, לשעבר קרקע של הכפר אבו כביר שתושביו נמלטו במהלך מלחמת העצמאות. (גבעת הרצל)

להקמתה קדם סקר מקיף לאפיין ולהגדיר את צרכי בתי המלאכה והתעשייה בעיר. הקריה החדשה היוותה מתחם חדיש בעל סביבה משופרת לבעלי המלאכה, כאשר התכנון נעשה באופן מוקפד בהתאם לצרכי היצרנים.

במשך השנים הוזנחו 12המבנים, השתנו התנאים העסקיים הנדרשים ובכמחצית מהחללים התחלפו השימושים המקוריים. במקומם החלה במקום פעילות אמנותית אינטנסיבית. לצד זאת סובל המתחם מהזנחה של המרחב הציבורי, מגודש תחבורתי ומפעילות מטרדית של זנות וסמים.

בשל חשיבות הקריה ערכית, תפקודית ואדריכלית הוגדר המתחם בתכנית המתאר תא5000 כ"מתחם לשימור" אשר נדרש לו מסמך מדיניות אשר מקודם בימים אלו.

בהתאם לכך, קיימת חשיבות עליונה בשמירתו כמתחם ייחודי במרחב העירוני וגיבוש תפיסה עירונית בנוגע לתפקודו העתידי של המתחם, לאור תפקודו ההיסטורי והנוכחי כמוקד תעשייה, מלאכה ויצירה.

סוכם: חברי וועדת השימור ממליצים לקדם את מסמך המדיניות לאישור הוועדה המקומית .