תקציר

מר משה חיים:

רק רציתי לשאול, ראיתי שהוועדה לאיכות הסביבה באה באינטראקציה מאד עם התושבים. הקשר בין התושבים לבין הוועדה הזאת זה דבר מאד חשוב. ומה שאותי מעניין לדעת, אם אתם מבחינת הפיד-בק של המקומות דווקא שיש להם חוסר מודעות, אני מתאר לעצמי שיש שכונות שיש שם, בגלל המצב הסוציו- אקונומי, בגלל מודעות יותר גדולה, אז מה קורה דווקא עם האזורים שאין שם כל כך מודעות? איך אתם בעצם ערוכים גם להשאיר אותם באותו קצב? כי יכול להיווצר בסוף פער. פער של אזורים מאד מטופחים, עם רמה של איכות סביבה, ואזורים שהם מאד מוזנחים. דווקא בגלל העובדה שאתם באים בקשר, אני מרגיש כאילו שיש פה איזה שהוא פיד-בק, אתם לא תופסים צד, אתם צריכים לקבל צד בחזרה.

מר איתן בן עמי:

יש שני תהליכים; אחד - אנחנו עובדים בנקודות נקודות בעיר, זאת אומרת, זה לא רק צפון או רק מזרח או רק דרום. אנחנו פורסים את עצמנו על מקומות שונים בעיר שלפחות פה יש לנו תמיכה מהמנכ״ל להיכנס לעוד ועוד שכונות. עכשיו אנחנו ניכנס למשל לנווה שרת וליפו, מקומות שלא היינו.

דבר שני, כמו שראובן אמר, שזה לחנך את האנשים שבדרך שלנו, כמו אנשי העירייה בתכנון, שזה לא משנה אם אני כרגע נמצא עם תושבים בשכונת שפירא, שאני נמצא שם, או ביד אליהו. גם אם אתה נכנס לנווה עופר, שכרגע אנחנו אולי לא שם, אותם עקרונות יחולו בנווה עופר. זה כמו study case איך עושים את זה נכון ולעשות את זה נכון גם בשכונה הבאה.

מר משה חיים:

אז זה יהיה בכל מקום ברמה שונה.

מר ראובן לדיאנסקי- היו״ר:

כיוון שאחת משיטות העבודה של הרשות לאיכות הסביבה זה בעצם לתת תמיכה להתארגנויות של תושבים בשכונות, אני לא אומר את זה בשביל, מה שנקרא, לזרוק את הכדור אליך בחזרה, אבל זה מאד יעזור ויתקבל בברכה אם יהיו פניות מצד תושבים באותם מקומות שבהם אולי אין עדיין שום דבר כרגע, כמו נווה עופר למשל, סתם כדוגמא, אם תבוא קבוצת תושבים ותגיד - אנחנו רוצים להקים גינה קהילתית. אנחנו רוצים לעשות פרויקט סביבתי - יבואו ויקבלו תמיכה. אבל יש פה גם את האיזון הזה ואת החשיבה איך מאזנים בין חלקי העיר. אתה יכול לתת גם פריסה של מפת הפעילות ולראות שבסוף יש מידה רבה של שוויון. אין פה מצב שבו זה מוטה רק לכיוון עבר הירקון.

גבי ורד קריספין רמתי:

אני רק רוצה באמת להוסיף למה שלדיאנסקי אמר, שאם יש לנו 45 גינות קהילתיות ברחבי העיר, מפוזרות יפה, זה אומר שיש ניצנים של פעילות קהילתית באזורים שונים של העיר. יש קהילות שיודעות להרים את זה שלב אחד נוסף, ויש קהילות שבאמת צריכות את העזרה הזאת,

מר משה חיים:

ואז אתם נותנים את הכלים האלה.

גבי ורד קריספין רמתי:

נכון. אגב, זה נכון גם לנושא הזה ואנחנו תיכף נגיע לזה.

אני רק חייבת שני דברים נוספים על מה שאיתן אמר, משמעותיים מאד, שקרו בשנה האחרונה, רגע לפני הבחירות, ולא ממש פורסמו בגלל הבחירות, כי אסור לפרסם חצי שנה לפני בחירות דברים. היו ושכחנו מהם. אחד זה באמת דו״ח שמסכם, שהרשות לאיכות הסביבה עשתה דו״ח סיכום דו שנתי, שהמטרה היא לעשות כל שנתיים באמת סיכום של כל מסד הנתונים שלנו בתחומי הקיימות השונים, לא רק פעילויות של הרשות לאיכות הסביבה, אלא בעצם מה המצב. אנחנו לא יכולים לנהל את המצב אם אנחנו לא יודעים מה הוא. לכן אנחנו רוצים לאורך שנים להראות מגמה של שיפור בכל המדדים בכל התחום. זה אחד. הדבר הזה מפורסם באינטרנט. אם אתם לא מוצאים את זה, אנחנו כמובן יכולים לשלוח לכם. חוברת יפה, ידידותית.

דבר שני - ישבנו שנה שלמה בתכנון האסטרטגי כדי לדאוג שהקיימות תהיה בפעם הראשונה כמעט בכל חלקי עדכון התוכנית האסטרטגית של העיר. הדבר מופיע גם באתר העירוני, יש לזה השלכות כמובן על הפעילות של הרבה מאד יחידות בעירייה. חזון העיר בעצם מייצר את תוכניות העבודה העירוניות. לכן, באופן אוטומטי, הכול יורד עכשיו לתכנון עירוני כבר בשנה הזאת.