תקציר

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

שלום לכולם, בשל קוצר הזמן אעביר את הסקירה באופן מהיר וממוקד.

ברשות לאיכות הסביבה אנחנו מקיימים ומקדמים הרבה מאד נושאים עירוניים שקשורים בתחומים השונים שניגע בהם בהמשך. אנחנו עושים את זה בכל מיני דרכים, באופן הקלאסי כשנכנסים לתוך התוכניות כדי לעשות מניעה מראש, פיקוח ובקרה ועד לדברים שהם הסברתיים-סביבתיים.

לפניכם בשקף אפשר לראות פסל שעשינו עם אומנית שאספה צעצועים וחומרים מפלסטיק מחופי ישראל ובנינו כדור, כדי להראות לאנשים מה קורה עם פלסטיקים בחופים, כאשר אחת מהמטרות שלנו לשנה הבאה, וכשם שאנחנו מוציאים את הפלסטיק מההזנה של גני הילדים ובתי הספר, מוציאים את הפלסטיק מבנין העירייה, כאשר בשלב הבא, כפי שגם ראובן מוביל עתה, להוציא גם את הפלסטיק מהחופים ואנחנו עושים זאת בשיתוף 'אתרים' וזה הדבר שאנחנו שוקדים עליו.

התחומים שבהם אנחנו מטפלים ברשות לאיכות הסביבה:

פיקוח ורישוי על העסקים
תכנון סביבתי
קרינה
תחנות דלק
קרקע/מים
חומרים מסוכנים
איכות וניטור אויר
אנרגיה
רעש
אסבסט והיתרי רעלים

ויש לנו מומחים לכל אחד מהתחומים האלה, שהוא האחראי גם לתת למירי את חוות הדעת לתוכניות שקורות בעיר, גם לעשות ביקורת שוטפת על עסקים כמו כל מי שמחזיק חומרים רעילים, כל מי שצריך בדיקה של קרקע כזו או אחרת, פיקוח קבוע לכל תחנות הדלק - 50 תחנות הדלק בתל-אביב. לפני שנכנסתי לתפקיד הרשות היא זו שהכניסה את הנושא של מישוב אדים כלומר שכשהיום אתה ממלא דלק, לא כל האדים יוצאים אליך, אלא שיש מערכת ששואבת את האדים האלה מיד חזרה ואלה למעשה הדברים שיצאו מהרשות, כמו גם הנושא של נידוף ארובות לעסקים ושיטת שליטה בעשן במסעדות, שגם זה הנחיות ופתרונות שיוצאים מהרשות.

בגדול, אנחנו עושים בחינת טכנולוגיות חדשות, נהלים ומסמכים מקצועיים, בקרה ואכיפה על הדברים.

מר דניאל וגר:

יש להפוך את כל תחנות הדלק לכאלה שיתנו גם תמיכה בטעינה חשמלית, כי בעשור הקרוב

יהיו עוד ועוד רכבים וחשוב שתהיה תמיכה שכזאת.

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

כרגע לא. וזה לא מכוון דווקא לתחנות דלק, שכן יש צוותי עבודה בעירייה שעובדים על היכן לעשות את זה. אגב, כבר התחילו לעשות זאת דווקא בחניונים ציבוריים.

מר ראובן לדיאנסקי - סגן ראש העירייה ויו״ר הועדה:

באחוזות חוף יש כבר את זה.

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

ועכשיו יש תכנון איך להתקין את זה, כי צריך לחשוב - האם מזה, במבני הציבורי או בבתים פרטיים. כרגע, אין קשר לתחנות דלק ונצטרך לבחון זאת בשלב מאוחר יותר.

מר דניאל וגר:

שאלה: כאשר בונים בנין חדש - האם מבקשים שבחניון שלו תהיה הכנה לתשתית חשמל?

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

שאלתך מצוינת. בעקבות התוכנית להסתגלות האקלימית שתראו בהמשך, עלה הצורך, כשלמעשה היום אין שכבה שנקראת הסתגלות לשינויי אקלים בתוך התכנון. האחד מהם, אם לא נתקין שקעים להטענת רכב חשמלי בבתים פרטיים, אז למה שהתושבים יקנו רכבים, או שאם יקנו - לא ידעו מה לעשות, ואז כמו שפעם היה תקן שצריך לבנות שתי חניות או חניה לבית וכדו', במפרט הזה של הבניה הירוקה, שרק הולכת ומשתפרת עם הזמן, כי אנחנו כבר נמצאים הרבה מעבר למינימום - זו צריכה להיות הנחיה, בבית של X דירות, וכך וכך חניות צריכות להיות עם אפשרות להטענה.

גבי חגית אוריין - פעילה בעיר:

ומה עם הטענה של ה-דו-גלגלים החשמליים- האם איננו יכולים להשתמש גם באותן תשתיות בכל בנין חדש?

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

יכולים לטעון, אבל יותר קל לטעון את הקורקינט מאשר לטעון רכב או כלים חשמליים אחרים. למעשה, לכלל השאלה הזאת - יש צוותים בעירייה שהם בוחנים את העניין.

אני יכול לספר, שיש עכשיו סטארט-אפ, שאנחנו בודקים אותו בעירייה שבו שמים פסים של הטענה ותוך כדי נסיעה הרכב יטעין את הבטריה שלו. הטכנולוגיה משתפרת בקצב מהיר מיום ליום ואני משער שזה יגיע, שהרי יש דרישה לחשמלי ויהיו תחנות הטענה ונמצא את הדרך לעשות את זה, הכי טוב שאפשר.

אחד התחומים הוא הנושא של פיקוח בקרה ורישוי "עסקים -'^אניחנו' למעשה תחנה בהיתר הרישיון לעסק בתל אביב, בודקים אותו מבחינה סביבתית, בעיקר בנושא רעש וזיהום אויר, מטפלים בהרבה מאד תלונות של תושבים על העסקים מבחינת רעש וזיהום אוויר, הרבה מאד עבודה שהמטרה היא לאפשר לעסקים להמשיך לפעול בעיר, אבל לזכור שיש תושבים שגרים שם שקנו בנים ורוצים לחיות באיכות חיים. זה התפקיד שלנו לעשות את זה.
הדבר השני החשוב - אורח חיים מקיים - קשור בהרבה מאד מומחי תוכן שיש לנו, כמו טבע עירוני וגינות קהילות, חקלאות עירונית, דהיינו כל הנושא של אפס פסולת, החל מצמצום צריכה, שימוש חוזר, קפה תיקונים, מיחזור - כל העולם הזה הוא עולם חשוב מאד, כמו למשל - נתנו לאחת העמותות כ-100 זוגות אופניים תקולים מהמחסן העירוני, מהמרחב הציבורי והם הצליחו להתקין כ-80 זוגות תקינים וחילקו אותם בדרך של 'חבר עמותה', כאשר לוקחים את האופניים ומשלמים סכום של חברות, אבל כאשר צריך לשנות כסא,לחזק את המעצור, להחליף פדל, לתקן או להוסיף משהו הם נותנים את השירות הזה. יובהר שפעילות זו גרמה לכך שלא יהיו לנו אופניים זרוקים בתוך הפחים הירוקים.

גבי חגית אוריין - פעילה בעיר:

עכשיו התחיל פרויקט 'כולו' בצפון הישן כפיילוט.

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

פרויקט 'כולו' עשינו עם התו הירוק בכל העיר. זה היה מאד מוצלח.

וגם פרויקט ׳טולו׳ הגיע מפרויקט שאנחנו שותפים בו, במסגרת הארגון של ה- C40 ארגון הערים הגדולות בעולם ששואפות ליישם את אמנת פריז ואת ההחלטות שהיו שם, כאשר אחד מהפרויקטים שלהם זה עידוד נשים לתחומי האקלים. המחשבה שככל שיהיו יותר נשים בעמדות בכירות במוסדות ובדירקטוריונים, הסיכוי גדול יותר שדברים סביבתיים יקודמו ויקבלו את מקומם.

יש לנו שני פרויקטים שהשתתפנו בהם:

^ האחד נקרא Mentoring program, כאשר עשר יזמיות צעירות יחסית מקבלות מנטוריות בכירות מישראל, שעובדות אתן. אחד הפרויקטים זה ׳טולו׳ - של איך לוקחים רעיון שיש לך ומצליח להביא אותו לכדי יישום.

^ הפרויקט השני - ׳בוסתן בבלי׳, שהוא פרויקט של שתילת עצי פרי במרחב הפרטי בשכונה ביחד עם התושבים.

^ פרויקט נוסף - נמצא ברמת ישראל שנקרא ׳בתים מדגימים׳ - כאשר תושבים הופכים את ביתם לבית למדגים בחסכון באנרגיה, במים, שימוש במי המזגן לגינה קהילתית, קומפוסטר וכדו׳ וכך אנשים יכולים לראות, איך בדיוק עושים את זה.

אירועים גדולים - יש לנו הרבה מאד אירועים, בעיקר עם מינהל קהילה.
שכונות מקיימות פרויקט שלנו, שלוקח שכונה ומתכלל את כל הגורמים והדברים הירוקים שיש שם, מגינה קהילתית, בית ספר שיש לו חינוך סביבתי, שטח טבע עירוני, קומפוסטר, ספריה שיתופית, ספרית חפצים, PV, כולל תוכנית המזון, כאשר יש לנו נציג בשכונה, שתופר את כל הדברים האלה, כדי שיהיה קשר ביניהם ועל מנת שתהיה יותר סינרגיה בין הדברים.
תו עירוני ירוק - יש לנו יותר מ-120 עסקים, שאנחנו עובדים אתם ונותנים להם ייעוץ איך להיות יעילים יותר וסביבתיים יותר, כאשר אחד מהקריטריונים שלהם, שצריך שתהיה להם גם מנה טבעונית וצמחונית, מעבר לכלים רב פעמיים, למחזר, לצמצם את שירות האספקה של משאיות שמביא להם תוצרת כדי להוריד נסועה מהכביש, כלומר שיש סדרה שלמה של דברים שהם צריכים לעשות. אנחנו עושים זאת עתה גם במשרדים וגם למוסכים, כפי שקוראים לו ׳מוסך יבש׳ - מוסך שמפסיק לזהם את הקרקע, כשם שהיה בעבר.
הרבה מאד עבודה על קלינטק, כאשר חלק גדול מהבשורות להרבה מאד מהדברים שאנחנו מדברים עליהם, כולל - איך שמים במקום לזכוכיות במגדלי ם, 1כ אשר הזכוכית תהיה כבר PV ותייצר אנרגיה וכו׳, כש הכל ייבוא״מקלי נטק' .
חינוך סביבתי - אנחנו עובדים בכל בתי הספר היסודיים בעיר. השנה נכנסנו גם לעל יסודיים ואנחנו עובדים גם מאד חזק עם הנוער למען אקלים, וכן מפיקים להם חוברות לימודיות, כשיש לנו מורות בבתי הספר שמלוות את התהליך ומדריכות מטעמנו שעוברות בכל בתי הספר ומכניסות את זה לאג׳נדה. אני יכול לומר שעם החינוך העל יסודי נגיע לכ-70 בתי ספר.

..

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

אמשיך בסקירתי -

- נושא מדיניות המזון העירונית - יש לנו תוכנית עירונית וגם העירייה חתמה לפני כ-4 שנים על אמנת מילאנו. זה אומר שהעיר לוקחת אחריות על המזון שמוגש בעיר ומכאן יש עבודה גדולה מאד, כמו למשל בקפיטריות בבתי הספר העל-יסודי, בכל מהלך ההזנה העירוני, כמו הדרכות להורים בגיל הרך, עבודה חזקה ומרובה עם המחלקה לגני ילדים.

- צמצום מזון - אנחנו מנסים להסביר לאנשים על ידי סיורים בסופר- איך לקנות נכון, איך לקנות בריא ועל מנת שיבזבזו פחות, ... ברור לכולנו שהמזון מהחי הוא הגורם המזיק הכי גדול וזאת אף מעבר לעניין של 'צער בעלי חיים וכוי ונושא הבריאותי, אלא שהגורם הכי מזיק לאיכות הסביבה.

...

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

אנחנו בקשר עם שירותי הרווחה בבתי האבות, במקום שבו הם מקבלים אוכל ונותנים להם עצות מה לעשות בעניין.

 

גבי חגית אוריין - פעילה בעיר:

מעבר למרכזי בתי האבות, איך עוד אתם מגיעים לגיל השלישין?

מר איתן בן-עמי - מנהל הרשות לאיכות סביבה וקיימות:

יש לנו גינות קהילות מונגשות לקשישים, גם ברייך, גם בדני. למשל, במקומות שאנחנו יודעים שבאים לשם מבוגרים/קשישים - אנחנו דואגים לארובות מוגבהות כדי שלא יצטרכו להתכופף.

חשוב להדגיש, שהדגש החזק בפעילותינו הוא לשנות את ההתנהגות בגילאים הצעירים. אחד מהפעולות המרכזיות שלנו בשיתוף עם אגף בריאות הציבור, ד"ר נחמה - לגרום לכך שכמעט כל אמא או אבא שיש לה ילד צעיר עוברים הדרכה בטיפת חלב של תזונאית שלנו, מעבר מהנקה למוצק - איך להרגיל את הילד/ה לטעמים חדשים ולמזון בריא. אחר כך, כל מי שעבר את ההדרכה נכנס לקבוצת וואטס-אפ עם התזונאית שלנו שממשיכה לעקוב ולתת עצות. כל הרעיון הוא לנסות מהתחלה וכבר בגנים. אני יכול לומר שאנחנו נכנסים עתה לגנים בשדרוג מערך המזון, כשאחד מהרעיונות שלנו הוא לגרום להם לאכול אחרת, כולל בכיוונים שציינו פה.